שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, משה גלעד ואברהם אליקים גזרו על מוחמד מטר, תושב הכפר נחף בן 43, שהורשע (לאחר שמיעת ראיות) ברצח בכוונה תחילה שבוצע באכזריות של שכנתו המנוחה פאדיה מטר ילידת 1982, ולחילופין, רצח תוך ביצוע עבירה אחרת וכן שוד בנסיבות מחמירות את העונשים הבאים: עונש מאסר עולם בגין הרצח; 4 שנות מאסר בפועל בגין השוד, אשר ירוצו במצטבר למאסר העולם ותשלום פיצויים לעזבון המנוחה בסך של 100,000 ש"ח.
בבוקר ה- 14 בדצמבר 2009, הגיע הנאשם כשהוא מצוייד בסכין לביתה של המנוחה בעת שזו שהתה בו בגפה, הכה בה ודקר אותה באמצעות סכין מספר רב של דקירות בראשה ובצווארה, גרם למותה כדי להקל על ביצוע שוד ולהבטיח לעצמו בריחה או הימלטות מעונש בגין השוד, ושדד מביתה סך של 1,700 ₪ שהיו בכספת ארון חדר השינה שלה.
השופטים ציינו כי המנוחה נרצחה באכזריות רבה על ידי הנאשם המתגורר בשכנות אליה, לאחר שהחליט להמיתה ולשדוד את כספה וכי המניע לכך מצוקתו הכספית באותה עת. על מידת אכזריותו והאופן שבו קיפד את חייה של המנוחה ניתן היה ללמוד מחוות הדעת הפתולוגית באשר לפגיעות הרבות במנוחה (דקירתה בצווארה ובראשה, פעמים רבות) עד כי לא עלה בידי הפתולוג לספור את כל פצעיה במקומות אלה . הדקירות בוצעו באיבריה החיוניים ובסיום תקיפתה, הנאשם הותיר אותה כשהיא מתבוססת בדמה ותחת הזעקת סיוע למקום, בחר לעסוק בטשטוש עקבותיו.
השופטים ציינו כי הנאשם לא הביע בפניהם חרטה על מעשיו, גם לאחר שהורשע במעשה הברוטאלי והאכזרי של רציחת המנוחה.
המחלוקת שבין באי כח הצדדים נסבה סביב עונש המאסר בפועל הנוסף בגין עבירת השוד, במצטבר לעונש של מאסר עולם, כבקשת המאשימה, ומנגד, בקשת ב"כ הנאשם לחפוף עונש מאסר זה לעונש מאסר העולם שממילא יוטל על הנאשם.
הרכב השופטים החליט, כי העונש בגין עבירת השוד יהא במצטבר למאסר העולם שהוטל עליו וזאת בגין נסיבות המקרה. השופטים ציינו כי לא התעלמו ממצבו הנפשי של הנאשם כפי שהדברים באו לידי ביטוי במהלך שמיעת הראיות. (כנטען ע"י ב"כ הנאשם, הוא אובחן כסובל ממחלת סכיזופרניה ואף אושפז בשנת 1999 במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע", והוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי בתחום הנפשי אם כי "בזמן הבדיקה, המחלה היתה בהפוגה").