מליאת הכנסת דחתה אחר הצהריים (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות ורישום גזעני במסמכי תאגיד, של ח"כ שלמה מולה (קדימה) וחכי"ם נוספים.
על פי ההצעה, יורחב איסור הגזענות על ידי הרחבת הגדרת גזענות וקביעתו הן כעוולה פלילית, הן כעוולה אזרחית שבצידה פיצויים עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק והן כעבירת משמעת. עוד מוצע לקבוע איסור רישום גזעני במסמכי תאגיד ולהטיל חובת אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "בשנים האחרונות עדה החברה הישראלית לגידול מדאיג בגילויי הגזענות וההסתה לגזענות. גידול זה קשור בטבורו לגיוון בפניה של החברה הישראלית ולהחרפת המתחים בין קהילות, מגזרים וקבוצות אוכלוסין. תופעות אלו מקבלות ביטוי בהפליה לרעה של קבוצות שונות, בהדרה של החברים בהן ובהתבטאויות קשות המסיתות כנגד קבוצות אלה וחבריהן, משפילות ומבזות אותם. לאחרונה הגיעו גילויי הגזענות לכדי פגיעה של ממש בשלומם ובביטחונם של אזרחים, תושבים ומהגרי עבודה".
עד כה עיקר ההתייחסות לתופעת הגזענות הופיע במסגרת הוראותיו של חוק העונשין. במשך השנים נעשה שימוש מועט ביותר בכלי משפטי זה על מנת למגר גילויי גזענות והסתה לגזענות מתוך החשש מניצול כלי המשפט הפלילי לצורך התמודדות עם מעשים החוסים, כביכול, בצלו של חופש הביטוי. בנוסף הדרישה כי כתב אישום בעבירות ההסתה לגזענות יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה והדרישה להוכחת יסוד נפשי של כוונה להסתה לגזענות הציבו מכשלה משמעותית בפני הפיכת הוראות חוק העונשין לכלי יעיל למניעת גילויי גזענות.
לנוכח מציאות משפטית זו מבקשת הצעת החוק להרחיב את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, וזאת בעיקר באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות או של תאגידים הפועלים להגנה על זכויותיהם של מי שנפגעו מגילויי גזענות. הצעה זו מבקשת מחד לשמור על האפשרות לפתוח בהליכים פלילים כנגד המבצע עברות בניגוד להוראות החוק, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, אך גם להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלו".
24 ח"כים תמכו בהצעה ו-35 התנגדו לה.