יהודים וערבים דנו בפתרונות לסכסוך


עשרות פלסטינים הגיעו השבוע למרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בכדי לדון ביחד עם סטודנטים ואנשי אקדמיה ישראלים, על הפתרונות הקיימים לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.
 
האירוע התרחש במסגרת השקת פרויקט 'תכניות השלום הטובות ביותר', אשר הציב למטרה להציג בפני אזרחי ישראל והרשות הפלסטינית "מגוון רחב ולא מצונזר של תכניות להתקדמות מהמצב הקיים". במטרה להגיע לקהלים משני הצדדים הוחלט לקיים אירוע אליו יגיעו אזרחים פלסטינים וישראלים גם יחד. לאחר שדורון צור, יו"ר הפרויקט, נתן הרצאה בנושא בפני סטודנטים של ביה"ס לתקשורת במרכז האוניברסיטאי, הוסכם בין מנהלי הפרויקט, ראשי המרכז האוניברסיטאי וארגון 'קואליציית המוסלמים החופשיים' – המהווה שותף לפעילות הפרויקט, לארגן אירוע שכזה דווקא בקמפוס באריאל.


לאירוע הגיעו למעלה מ-20 תושבי הרשות הפלסטינית ועוד למעלה מ-10 ערבים ישראלים, חלקם סטודנטים במרכז האוניברסיטאי. אליהם הצטרפו עשרות סטודנטים ואנשי אקדמיה מהחוגים השונים בקמפוס, בעיקר מביה"ס לתקשורת ומהמחלקה לישראל במזרח התיכון.


לאחר דברי הברכה, עלו בזה אחר זה חמישה מציגים אשר הגו תכניות ליישוב הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, וניסו לשכנע את הקהל המגוון מדוע תכניתם היא הפתרון הטוב ביותר. עו"ד קאמל נוואש, עו"ד מוושינגטון, מיסד ונשיא ארגון "קואליציית המוסלמים החופשיים", אשר הופיע במאות אוניברסיטאות על קידום הרעיון של אסלאם ללא אלימות, הסביר למשתתפים כי כל שימוש באלימות להשגת מטרות הוא לא מוצדק. הפתרון שלו היא הקמת פדרציה מאוחדת לשני העמים: ישראל ופלסטין – כל אחד משתי המחוזות תספק קולות לחצי מהפרלמנט המשותף, אשר יפעל בנוסף לפרלמנט של כל מדינה. מציג אחר היה צבי מסיני – איש הייטק ויזם, ממייסדי חברת ספיינס, אשר השקיע את רוב זמנו בחקירת ותיעוד השורשים העבריים המשותפים ליהדות העולם והפלסטינים, לרבות ערביי ישראלים. לטענתו מדובר באותו עם ועל בסיס זה הוא מציע מדינה אחת לעם אחד. לתכנית זו קורא מסיני 'תכנית ההתחברות'.


לאחר הצגת כל תכנית נערך דיון בו ענה המציג על שאלות מהקהל ולאחר מכן נערכה הצבעת פתקים מהירה של בעד ונגד, כאשר הקהל הפלסטיני הצביע בפתקים ירוקים והקהל הישראלי הצביע בפתקים כחולים. בנוסף, הועברו שאלונים מורחבים בעזרתם התבקש הקהל להביע את דעתו ולהעיר על כל אחת מהתוכניות. "הפרויקט מזמין אנשים מכל קשת ההשקפות הפוליטיות ומשני הצדדים לסכסוך, לחשוב לעומק על כל האפשרויות להתקדמות ממצב הקונפליקט הנוכחי לעבר עתיד אטרקטיבי לשני הצדדים. בסופו של דבר, אם וכאשר רוב האנשים משני העמים יבחרו לממש אחת מהתוכניות הללו, זו תהיה תכנית שלקחה בחשבון את הצרכים והרצונות של האנשים עצמם ולכן יש לה סיכויים טובים מאוד גם להביא לתוצאה הרצויה של חיים טובים יותר לשני העמים", מסביר דורון צור, יו"ר משותף של פרויקט תכניות השלום הטובות ביותר.


האירוע כמובן לא עבר בשקט ומדי פעם נזרקו מחלל האולם קריאות ביניים בגנות הכוונות האמתיות של מי מהצדדים. הצעקות והוויכוחים הגיעו לשיא כאשר דווקא אחד מהשותפים והיוזמים לקיום האירוע, קמאל נוואש, ציין כי תקוותו היא שתיווצר מהמפגש הזה תכנית לפיה פלסטינים וישראלים יחיו ביחד כאזרחי אותה מדינה. מדינה בה כל אזרח ירגיש חופשי, בטוח ויוכל לעסוק באמונותיו ודתו בחופשיות. אל מול קריאות הביניים של חלק מהישראלים, ניסה נוואש להסביר כי הוא מבין את החשש של הישראלים אך הם חייבים להבין מכיצד הפלסטינים רואים את הדברים.


מנתוני הצבעת הפתקים, עלתה התוצאה המפתיעה כי שתי תוכניות קיבלו את תמיכת רוב שני הקהלים – הישראלי והפלסטיני: תכניתו של דוד איש שלום ותכניתו של ארכיטקט יוסף הראל נעים. תכניתו של איש שלום, אשר היה פעיל שלום ומתווה דרך בשנות ה-70 וה-80 ושבעקבות אינתיפאדת הטרור בשנת 2000 הפך לפעיל ימין אקטיבי והתפקד לליכוד, מדברת על הפיכת יו"ש כחלק ממדינת ישראל בהסכמה, תוך הקפדה של ישראל לפתח את תשתיות האוכלוסייה הפלסטינית כמו גם שיקום המצב ההומניטרי בישובים ובכפרים הפלסטינים. לעומתו ארכיטקט יוסף הראל נעים, אשר תכנן חלק מההתנחלויות והאזורים ביו"ש וכיום עוסק בהנחיית קורסי תקשורת בינאישית, מבסס את פתרונו על הקמת קונפדרציה המורכבת משתי מדינות, וירושלים כבירת הקונפדרציה.


בין שני המושבים בהם הוצגו התוכניות, הוצג פרויקט של שיתוף פעולה מחקרי, משותף לחוקרי המרכז האוניברסיטאי וחוקרים פלסטינאים, בהובלת ד"ר יעקב אנקר, שתכליתו פיתוח מערכות טיהור מי ביוב להשקיה, המתאימות כלכלית ותפעולית ליישובים, ערביים ויהודיים, קטנים ובינוניים הטיפוסיים ליו"ש. בהקשר זה ציין יגאל כהן אורגד, נגיד המרכז האוניברסיטאי, ש"החשיבות הראשונה במעלה, היא בעצם המפגש של פלסטינאים וישראלים בגובה העיניים, בשומרון, במטרה לחפש, לבדוק ובתקווה גם למצוא פתרונות מעשיים שיכולים להביא לחיי שלום בארץ ישראל. מעבר לכך, הכינוס הוא הזדמנות להצגה ולדיון בתוכניות קונקרטיות של שיתוף פעולה לקידום הכלכלה והרווחה של האוכלוסייה הערבית והיהודית ביהודה ובשומרון, פרויקט טיהור השפכים והשבתם למטרות השקיה באיכות גבוהה, המבוצע על ידי חוקרים פלסטינים וחוקרים מהמרכז האוניברסיטאי במשותף. היא דוגמה וסמן ימני לפעילויות המקדמות מציאות של שלום".


את האירוע סיכם קמאל נוואש, נשיא קואליציית המוסלמים החופשיים: "עשרים השנים האחרונות הראו לנו שלא רק ירושלים בלתי ניתנת לחלוקה, אלא כל שטחי של ישראל-פלסטין אינו ניתן לחלוקה. כיום ברור לנו שהדרך היחידה קדימה היא בעתיד משותף בין פלסטינים לישראלים. אני רוצה להאמין שהדוגמה של היום, בה פלסטינים וישראלים יושבים בשוויון, תתרחב ותכלול את כל ישראל ופלסטין, ונגיע לכך שכל הישראלים והיהודים יראו עצמם בשוויון עם שכניהם הפלסטינים ביהודה, שומרון ועזה. כולי תקווה שבביקורי הבא בישראל-פלסטין, לא תהיה יותר חומה המפרידה בין עמינו, וכל אחד יוכל לנוע בחופשיות ולגור היכן שרק ירצה".