
שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, דליה גנות, דחתה את תביעת הנזיקין שהגיש נאשם, אשר זוכּה לפני כ-6 שנים מהריגת אשתו, כנגד מדינת ישראל.
השופטת דחתה את כל טענותיו של התובע, ואף כתבה בהחלטתה, "התובע הותיר עלי רושם גרוע ביותר, ולעניות דעתי, מדובר באדם מניפולטיבי, שאינו דובר אמת, והנורא מכל הוא, שהוא אינו מהסס להשתמש בבנו כאמצעי להשגת פיצוי כספי מהמדינה, מקום שאינו זכאי לפיצוי".
הרקע הוא אירוע ירי מאקדח שהתרחש ב-23 ביוני 2003 בדירת התובע ורעייתו לשעבר. באותו היום הוזעקה מד"א לדירת התובעים עקב פציעתה של א.נ ז"ל, אולם למרבה הצער לא נותר לאנשי מד"א לקבוע את מותה של המנוחה והם אלו אשר הזעיקו את משטרת ישראל לזירת האירוע. משטרת ישראל החלה בחקירת האירוע ועצרה את הבעל כחשוד ברצח.
ב- 6.7.03 הוגש כנגד התובע כתב אישום המייחס לו עבירת רצח וכן הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. בדיון בעניין המעצר הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד. קרת) לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים בשל חולשה בראיות. אלא שהבעל לא עמד בתנאים האמורים, ומשכך נעצר שנית, ובעקבות ערר שהגיש לביהמ"ש העליון הסכימה פרקליטות המדינה להתנות את שחרורו בערבויות כספיות בלבד, זאת לאחר 65 ימי מעצר. לאחר ניהול הליכים אלו, שבה הפרקליטות ובחנה פעם נוספת את חומר הראיות בתיק, ובאה לכלל החלטה לשנות את סעיף האישום מרצח להריגה "זאת בהעדר ראייה ישירה לביצוע הירי על ידי הנאשם".
לאחר שמיעת הראיות בתיק זיכה השופט אורי שוהם את התובע מעבירת ההריגה ובעקבות זיכויו הוא הגיש בקשה לתשלום פיצויים בהתאם לסעיף 80 בחוק העונשין, ולאחר דיון בבקשתו הוא זכה בפיצוי בסך 18,106 ₪.
במקביל, הגיש הנאשם תביעת נזיקין נגד המשטרה, הפרקליטות וכן את שירותי הרווחה. לאחר שמיעת טענות התובע ומהמדינה, אשר יוצגה על ידי עו"ד גילי לבונטין מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), החליטה כב' השופטת דליה גנות לדחות את כל טענות התובע ועורכי דינו.
"מכל האמור עולה, כי תובע סביר חייב היה להגיש כתב אישום בגין הריגה, ולאפשר לבית המשפט לבחון את הראיות כדי להגיע למסקנות שיבהירו את אופן מותה של המנוחה, וליתר דיוק – יבהירו האם מותה נגרם כתוצאה מביצוע עבירה כלפיה, אם לאו", כתבה השופטת בהחלטתה.
עוד היא הוסיפה כי "לזכותה של הפרקליטות ייאמר, כי היא בחנה עצמה פעם אחר פעם ובתום הליכי המעצר המירה ביוזמתה את האישום מרצח להריגה, ובכך הפגינה הגינות ומקצועיות בדרך עבודתה...יש לזכור, כי הפרקליטות אמונה על האינטרס הציבורי, שעניינו העמדה לדין של מי שחשוד בפלילים, ונאמנה לעקרון זה הגישה הפרקליטות את כתב האישום כנגד התובע". ביהמ"ש עוד חייב את התובע בתשלום שכר טרחת עורכי דין בסך 10,000 ₪.
