ליבסקינד מספר כי לפני כחודשיים התקשר כתב 'ידיעות אחרונות', עקיבא נוביק, לחברים בכמה גרעינים תורניים והציע להכין עליהם כתבה. מדובר בכשמונים קבוצות בנות כמה עשרות משפחות בממוצע כל אחת, אנשי הציונות הדתית, שהתיישבו בערים שונות ברחבי הארץ במטרה לסייע בפעולות חינוך, חברה ורווחה. ב"קרן קהילות", המרכזת את הגרעינים, שמחו לשתף פעולה. נוביק נפגש עם משפחות הגרעינים ושמע על המשימות החברתיות שנטלו על עצמם. גם ראשי ערים, שבהן פועלים הגרעינים, רואיינו לכתבה הזו וגמרו עליהם את ההלל. רגע לפני סיום נשלחו צלמי העיתון כדי לתעד משפחות בירוחם, בלוד ובאופקים. ביום שישי, לפני עשרה ימים, כשפתחו את 'ידיעות אחרונות', הוכו אנשי הגרעינים בהלם.
"במקום הכתבה המפרגנת של נוביק, שכנראה נזרקה לפח, הם מצאו את עצמם במרכזו של "תחקיר" של כתבת אחרת, תחיה ברק. לא משימות חברתיות הם ממלאים, התברר להם, אלא פעולות כיבוש פרובוקטיביות. כשהדתיים מתגוררים בקדומים מאשימים אותם שרק ארץ ישראל השלימה מעניינת אותם. כשהם עוברים לפריפריה החברתית מטיחים בהם שבאו להשתלט", כתב ליבסקינד.
אנשי אופקים וירוחם, שרואיינו לכתבה המקורית, נעלמו מדפי העיתון. את מקומם תפסו סיפורים על הגרעינים בלוד, רמלה, עכו ויפו. תחת הכותרת "פרוייקט הגרעין" סיפר מוסף "7 ימים" לקוראיו על "המתנחלים החדשים: קבוצות מתיישבים, בהם בוגרי שטחים, שעוברים להתגורר בלב ערים מעורבות בישראל ומקימים שם גרעיני התיישבות יהודית...בעיני השכנים הערבים הם פרובוקטורים שמייבאים שיטות פעולה מהשומרון הפרוע ורק רוצים לגרש אותם מבתיהם ולייהד את השכונות". הכתבה הזו היא אחד מאותם רגעים שבא לך להעלים את תעודת העיתונאי שבכיסך, כדי שאף אחד לא יחשוד שאתה ומי שאחראי לה עובדים באותו מקצוע. כי להפוך את אחד המיזמים החברתיים המדהימים שיש היום בישראל לפעולת כיבוש של ימין קיצוני זה הרוע העיתונאי בתפארתו.
כאמור, בניגוד למה שניסה "7 ימים" למכור לקוראיו, אנשי הגרעינים התורניים לא מתרכזים בערים מעורבות. ממש לא. הם נמצאים בכל מקום שבו אפשר לתרום. בבית שמש ובטבריה, בגבעת אולגה ובאור יהודה, באשקלון ובירוחם, בדימונה ובערד, באור עקיבא ובקרית גת, בקרית מלאכי ובנהריה. וכן, גם ברמלה, בלוד, ביפו ובעכו. מדובר באנשים שבחרו לעזוב את הסביבה הטבעית שבה גדלו וללכת לעשות ציונות. הם מקימים מוסדות חינוך ורווחה. הם מטפלים בנוער במצוקה. הם מסייעים לנשים מוכות, לנכים ולנזקקים. מאות אלפי אנשים משתתפים בפעילויות שלהם. ראשי ערים בכל הארץ, דתיים וחילוניים, אנשי ימין ושמאל, מחבקים אותם בחום ויודעים למה. גם הם מבינים שמי שעזב מתוך תחושת שליחות את חבריו בבית אל או ברעננה ועבר לנגב הוא מי שרואה בעם ישראל ערך. שמי שעוקר ממרכז הארץ לעיירת פיתוח בגליל או בנגב עושה את זה כדי לתת ולא כדי לקחת, כתב ליבסקינד.
"מי שיעבור בזכוכית מגדלת על פרטי הכתבה לא ימצא שום סיפור על פגיעה של מישהו מהגרעינים התורניים בקצה אצבעו של ערבי. מהצד הערבי דווקא יש לא מעט פגיעות כאלה. לא סתם פגיעות. טרור של ממש, שחוות באופן יומיומי עשרות ומאות משפחות. טרור שזוכה ב'ידיעות אחרונות' להבנה רק משום שהוא מגיע מהצד הערבי. יהודים גרים בעכו? מגיע להם", אומר ליבסקינד.