
הנצחת שמות נשים יוצאות דופן בהיסטוריה היהודית בבתי כנסת תעמוד במרכז "שבת יתרו" שעורכים יוצאי תוניסיה בישראל.
המפגש יוקדש לנשים שהיו במרכז העשייה הציבורית בקהילה היהודית וחלקן זכו להוקרה והערכה גם בקרב הציבור מוסלמי בתוניסיה.שמן מונצח כיום בבתי כנסת ברחבי תוניסיה, בארץ ובמקומות אחרים בעולם.
ד"ר מרים גז-אביגל,מספרת שבמרכז המפגש יעמדו דמויות מופת של נשים בהיסטוריה היהודית. מדובר בנשים ששמן יצא למרחוק ומוזכרות בבתי כנסת וארגונים כמו "אלגריבה" – הדמות המיתולוגית, פרחה בת אברהם שמסרה את נפשה על קידוש השם, לקטאר הקדושה, ששמה מביא ברכה לזיווג מוצלח ולידת בנים ואחרות. הכנס הוא הזדמנות לספר על פועלן ולקבל מהן השראה.
לדברי גז-אביגל, בקהילה התוניסאית יש תופעה נדירה שרשת שלמה של בתי כנסת מנציחה שמות של נשים ברחבי תוניסיה. זהו ביטוי לתפקיד החשוב והמרכזי שמילאו הנשים בהיסטוריה היהודית ותשובה נחרצת לתופעה של "הדרת נשים" ששורשיה בתרבות האירופאית החשוכה של ימי הביניים.
"שבת יתרו" היא חידוש מסורת, שבמקורו התקיים כסעודה אור ליום שישי של שבת פרשת יתרו. כיום כשהקהילה מפוזרת החליטו מנהיגיה- פרופ' אפרים חזן יו"ר המרכז העולמי ליהדות תוניסיה, וסגניתו ד"ר מרים גז-אביגל הממונה על כל נושא הקהילה התרבות והמחקר, למנף את התאריך ולהופכו לשבת עיון במסורת יהודי תוניסיה בכל העניינים הקשורים לתחומי החיים של הקהילה: ספרות רבנית על כל ענפיה, בתי כנסת ותשמישי קדושה,שירה ופיוט, תרבות נשים על כל ענפיה, סוגיות בתולדות הקהילה יצירות בלשון יהודית – ערבית יצירות אומנות יצירות מוסיקליות ותחומים אחרים.
מהי אותה סעודת 'יתרו' שנהגו בעבר? לסעודת יתרו מספר נימוקים והראשונה שבהם היא- שבשבת זו קוראים את פרשת יתרו שבה מופיעים עשרת הדברות, הנקראים בטעם העליון-הוא טעם חגיגי, תוך כדי הפרדת כל דיבר ודיבר בנעימה מיוחדת-כשהקהל עומד על רגליו. הסיבה השנייה היא שעל פי הסברה, זוהי חגיגת הודיה על סיומה של מגפה שהפילה חללים רבים, בעיקר בקרב בנים זכרים ברחבי תוניסיה, ונעצרה בשבת פרשת יתרו. סברה נוספת היא לזכר הסעודה של אהרון וזקני ישראל שהתקיימה אצל יתרו חותן משה. על כן אור ליום שישי נהגו בני הקהילה התוניסאית להתכנס לסעודה חגיגית מיוחדת כשכל הארוחה הוגשה בכלים קטנים בהתאם לסעודה שעושים הילדים.
בימים אלו, אחרי נפילת המשטר בתוניסיה ועליית משטר מוסלמי מן הראוי לזכור את הקהילה שהיתה שם ואיננה עוד.
