מי אמר שעובדי קבלן זה רע?

בלוגר הבית של תכל'ס רוצה להעמיד בפרופורציות את המתקפה על תופעת עובדי הקבלן, ומבקש לבחון כמה מהטענות נגד השיטה.

אמיר וייטמן , ט' בטבת תשע"ב

מי אמר שעובדי קבלן זה רע?-ערוץ 7
סופרמרקט. אילוסטרציה
פלאש 90

שבוע שעבר התבשרנו בבשורה טובה מאוד: האבטלה ירדה מאוד והגיעה לשפל של כשלושים שנה ויותר, רק 5%. זאת באמת סיבה למסיבה, ושר האוצר הזדרז להשתמש בנתון הטוב על מנת להפיק ממנו רווח פוליטי, וזה בסדר מבחינתו.

בכל אופן, לפני שאנחנו שמחים מידי, צריך להגיד שהאבטלה כנראה תתחיל בקרוב לעלות בחזרה, גם בגלל ההאטה הכלכלית בעולם שמשפיעה עלינו וגם בגלל מספר חוקים רעים במיוחד שעברו בכנסת לאחרונה. בכלל, המדיניות הממשלתית נגועה בשנתיים האחרונות ברפיון אל מול יותר מידי גורמים איטרסנטיים, בעיקר ההסתדרות, שקיבלה חיזוקים בתקופה האחרונה והצליחה לגייס הרבה עובדים חסרי תועלת במגזר הציבורי וכן להפוך את שוק העבודה בישראלי לפחות גמיש. על זה נשלם מחיר בדמות יותר אבטלה, במוקדם או במאוחר.

אבל ברצוני להתייחס למאמר שהתפרסם שבוע שעבר בעיתון "גלובס" ולעשות עם הקוראים תרגיל של קריאה מודרכת.

שי ניב  כותב כי "במדינה שהפכה לשיאנית בהעסקת עובדי קבלן, יותר מסביר שרמת האבטלה בה תהיה נמוכה. כשכל כך זול להעסיק עובדים, מעסיקים יותר מהם". אכן צדק בדבריו. ברור שאי-ייקור מלאכותי של עלות העבודה גורמת לכך שתהיה יותר עבודה. זה טוב מאוד, לא? אם אנשים עובדים, נראה שהם בחרו בזה. הרי אף אחד לא כפה עליהם לעבוד. הם יכולים להשאר בבית ולא לעשות כלום, ובכל זאת הם בחרו באופן חופשי לעבוד בעבודות אלו, למרות השכר הנמוך, משום שזה כנראה בעת הזאת האלטרנטיבה הטובה ביותר העומדת לרשותם.

על בסיס מה בדיוק מר ניב מחליט עבורם  וכנגד רצונם שעדיף להם להיות  מובטלים מאשר לעבוד בעבודה בשכר נמוך? אולי הם זקוקים לכסף הזה? אולי הם בכלל עובדים במשרות אלו באופן זמני, נניח כדי לשלם עבור לימודים או עד שהם טסים למזרח, או שהם מוצאים עבודה אחרת? אולי הם פשוט בתחילת הקריירה שלהם, נניח כמוני כאשר הרווחתי 2500 ש"ח לחודש? ובכל אופן, מי בדיוק נותן לו את הזכות להחליט עבור אנשים אחרים מה טוב להם?

ניב ממשיך, "כך נוצרו משרות שלא היו בעבר, כמו "אורזות" בסופר שעושות לנו חיים קלים ליד הקופה".

ניכר שמר ניר מזלזל ב"אורזות". זהו כנראה לא מקצוע מספיק מכובד עבורו. איזה מרחק מהתפיסה היהודית! כפי שכתב הרב נתן צולמן, ואני מצטט: "עשיית מלאכה תורמת לאושרו של האדם: "שיר המעלות: אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו. יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" (תהלים קכ"ח). ואומרים חז"ל: "אשריך" - בעולם הזה. "וטוב לך" - לעולם הבא.

המלאכה מכבדת  את בעליה: לפי השקפת חכמינו, כל עבודה שאדם עוסק בה ביושר ובנאמנות מכבדת את בעליה (הדגש שלי).

חשבתי להראות למה גם מקצוע האורזות חשוב לנו. קודם כל, כפי שניב בעצמו מודה, האורזות ,והאורזים, "עושים לנו חיים קלים". ומה רע בדיוק בזה שחיינו יהיו מעט יותר קלים?

בואו נראה ביחד מי נהנה מהשרות הזה: קודם כל, האורזים עצמם. יש להם עבודה! אמנם בשכר נמוך, אבל כנראה שזה יותר טוב מהאלטרנטיבות העומדות בפניהם, כפי שאמרתי. בנוסף, הסופר נהנה מזה שהוא יכול לתת עוד שרות ללקוחות שלו.

לבסוף, ובעיקר, הלקוחות הם המרוויחים הגדולים. כל הלקוחות שנהנהים מהשרות הזה מרוצים, אבל בעיקר, מי הם הלקוחות שנהנים הכי  הרבה מהשרות הזה? הגברים הצעירים והחסונים, או אולי הקשישים, החולים, הילדים (כמו  הבנות שלי שעושות מידי פעם קניות  עבורנו) או באופן כללי החלשים, שקשה להם  לארוז? מה ששי ניב אומר, למעשה, בזה שהוא רוצה לחסל את האורזות, זה שהקשישים יצטרכו להסתדר לבד באריזת הקניות שלהם. זאת המשמעות הפרקטית של השקפתו האומללה. צדק חברתי במיטבו!

אבל מעבר לזה, יש עוד תוצאות חיוביות חשובות מאוד לקיום האורזות והאורזים. קודם כל, הם מאפשרים לקצר את התור, מה שאומר  שכולנו מחקים פחות זמן בתור ומבזבזים פחות זמן, ועצבים, בקניות. חשוב מאוד לחסוך בבזבוז זמן.

בנוסף, ויש  פה נקודה עדינה שרבים מפספסים, לקיצור אורך התור יש עוד ייתרון: מתן  אפשרות לסופר לשרת יותר לקוחות ולכן הגדלת נפח המכירות. ברור שזה טוב קודם כל לסופר עצמו, ואין בזה כל פסול, אבל צריך לזכור שמחזור מכירות גדול יותר מאפשר בסופו של דבר הורדת מחירים לצרכן. במילים אחרות, בשוליים, סביר להניח שביטול האורזות דווקא עלול לייקר את מחיר המוצרים. אמנם לא בהרבה, אבל בכל זאת. אני מציין שמדובר באפשרות בלבד, משום שקשה לדעת עם החיסכון עולה על עלות השרות, אבל בכל אופן ראוי לקחת בחשבון גם את האפשרות הזאת. 

בהמשך המאמר, שי ניב אומר בלי בושה ש-"שיעור אבטלה של 7% הוא סביר". אני מניח שהוא לא טרח לשאול את המובטלים אם הם מסכימים איתו. העיתונאי הזה עובד במקום עבודה מרופד, יפה, ועם משכורת טובה, והוא אומר בשוויון נפש ש- 7% אבטלה, זה סביר.

ניב אמנם מסייג  את דבריו על ידי כך שהוא מוסיף שאבטלה כזאת מקובלת אם "אלה שנמצאים במעגל האבטלה זוכים לכלים המתאימים כדי לשוב ולהפוך לאנשים יצרניים", אבל ברור שבמציאות, אדם שלא עובד מתקשה יותר למצוא עבודה, משום הקו"ח שלו נפגעות ועם הזמן, הימצאות מחוץ למעגל העבודה יוצרת ייאוש ותסכול. לא משהו שנותן את "הכלים המתאימים כדי לשוב ולהפוך לאנשים יצרניים".

מאמר כזה הוא דוגמה בולטת לכך לשתפיסות עולם יש השכלות דרסטיות על המציאות  הכלכלית-חברתית שלנו. מצד אחד, תופסי  הריכוזיות שחושבים שהם יודעים יותר טוב מהאנשים מה טוב להם ומאמינים ש-7% אבטלה, זה בסדר, ומצד שני, תופסי השוק החופשי וחרויות הפרט, שמביאים לשגשוג כלכלי.