שר החינוך גדעון סער מתייחס בראיון לעיתון 'בשבע' לחוק חינוך חינם מגיל 3 שעבר השבוע, ומסביר איך קורה שהחוק שנחקק כבר לפני 27 שנים מקבל את אישור הממשלה רק השבוע.
בין השאר הוא מתיחס גם לסוגיה המדינית, ולא, הוא לא מוצא בפלשתינים פרטנר. הוא רואה ברעיון המדינה הפלשתינית סכנה שיש
להציג לו חלופה בדמות רעיון האוטונומיה, ומתייחס גם לסוגיית המאחזים.
חוק חינוך חינם מגיל שלוש שהעברתם השבוע הוא בגדר מהפכה מבחינתך?
"אני לא יודע אם מהפכה היא המילה הנכונה, אבל מדובר במהלך מאוד משמעותי משני מובנים. ראשית, הקלת הנטל על המשפחות הצעירות שלהן ילדים בגילאי 3-4 והחינוך הוא מרכיב משמעותי בתקציבן. הצד השני הוא ההיבט החברתי. על פי מחקרים בארץ ובחו"ל לעצם הלימוד במסגרות של גן בגילאים הללו יש השפעה חיובית על הישגיהם הלימודיים של הילדים בעתיד. היום ידוע לנו על עשרות אלפי ילדים שאינם במסגרות הללו, וכתוצאה מהמהלך שלנו שיוביל לפתיחת מוסדות נוספים הם ישולבו והמהלך ייתן את אותותיו בעתיד, גם בהישגים לימודיים והמשמעות של שיפור הישגיהם הוא גם צמצום פערים כלכליים חברתיים משמעותיים. כלומר יש כאן צעד חברתי חשוב מעבר להקלה הכלכלית למשפחות הצעירות".
אתה מדבר על צמצום פערים ומנגד שר החוץ העלה רעיון, שלא התקבל, שלא להעניק את ההטבה הזו למי שאינו משרת שירות צבאי או לאומי, כלומר הציבור החרדי והערבי שממילא נמצאים בתחתית הטבלה הסוציו אקונומית.
"דעתי היא שזכות חינוך החינם מוכוונת כלפי הילד ללא זיקה להורה, והמשמעות היא שאנחנו נותנים את הזכות הזו לכולם. כך נכון לפעול. בסוגיית הצהרונים נעשתה הבחנה של תעסוקה, ונקבע מבחן תעסוקתי לזכאים, אבל עצם הזכות לקבל חינוך חינם צריכה להיות מופנית לכולם".
החוק הזה נמצא בספר החוקים כבר 27 שנים. איפה היינו?
"נכון. היישום של החוק הזה נבלם. אני חייב להזכיר שבקדנציה הזו כבר הרחבתי את החוק הזה כשהכנסתי לתוכו גם את האשכול הסוציו אקונומי 3, והכללתי ישובים נוספים כמו צפת, המועצה האזורית דרום הר חברון, קריית ארבע, שפרעם ומקומות אחרים. ההתקדמות של החוק בהיעדר תקצוב של האוצר הייתה בעצלתיים ורוב אזרחי המדינה נותרו מחוצה לו למרות שנחקק לפני למעלה מעשרים וחמש שנים. אכן, הגיע הזמן ליישם את החוק הזה וללוות אותו כפי שנעשה".
ואיך אתה רואה את הטענות לפיהן המשמעות של הקיצוץ הרוחבי לטובת יישום החוק משמעותו לקחת מכיס אחד של האזרח ולהכניס לכיס אחר שלו?
"אנחנו לא מוצאים את הכסף על העצים. הדרך האחרת היא לפרוץ את מסגרת התקציב, מהלך שהוביל מדינות אירופיות לפשיטת רגל. לכן ממשלות צריכות לקבוע סדרי עדיפויות, וראש הממשלה החליט שחינוך וביטחון עומדים בראש סדר העדיפות. יתכן שבתמהיל המימון של ההחלטה הייתי מוצא נקודה מעט שונה. הייתה לי עמדה קצת אחרת, אבל זה לא משנה כעת. התקבלה החלטה ונקבע סדר עדיפות. אני לא מקל ראש בקיצוץ. הוא בהחלט משמעותי למרות שהיו קיצוצים משמעותיים ממנו בעבר. הוא נועד לשרת את העדפת הממשלה והיא ההתמקדות בחינוך ובביטחון".
ומה על האפשרות לקצץ בתקציב הביטחון? רעיון שלא פעם מעלים אותו.
"ראש הממשלה סבר שההמלצה של ועדת טרכטנברג לממן את התוספת בחינוך על ידי קיצוץ בתקציב הביטחון איננה מתאימה לתקופה הזו לנוכח האתגרים הביטחוניים שלפנינו".
אתגרי ביטחון שאף פעם לא מסתיימים...
"נכון, ולכן הייתי בגישה שונה, אבל מצביעים על מכלול. לא מצביעים על קבלת חלק אחד של ההחלטה ודחיית חלק אחר".
אני מבקש לעבור לסוגיה אחרת. בשיחה עם אחד מבכירי ההתיישבות ביו"ש הוא מספר לי ששם תולים תקוות באמירה שלך על שיבה מחודשת בנושא שתי המדינות כאמירה שתיישר את שרי הליכוד חזרה לימין. יש להם על מה לסמוך?
"התפקיד שלי הוא להגיד את דעתי על פי אמונתי ואני מסתכל על המתרחש באזור ורואה שלושה פרמטרים מרכזיים: התחזקות האסלאם באזור, הצעדים האנטי ישראליים החד צדדיים שנוקטת הרשות הפלשתינית והטלטלה האזורית. כשלוקחים את שלושת ההתפתחויות הללו בחשבון לצד ניסיון העבר שבו ראינו השתלטות של ארגוני הטרור על שטחים שישראל נסוגה מהם והפיכת השטחים הללו להפעלת טרור נגד ישראל, סברתי שלנוכח המציאות הזו צריך לעצור את התהליך הזה של הנסיגות. שולי הסיכונים שישראל יכולה לקחת על עצמה הם מאוד מאוד מצומצמים כיום, ואני מאמין שכל מי שיסתכל על המצב לאשורו ישים סימני שאלה סביב הרעיון של מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון".
אז מה כן?
"אני מקיים חשיבה על אלטרנטיבות עם מספר אנשים. אני רוצה להתחיל לדבר גם במונחים שהם לא רק פשרה טריטוריאלית, כי כבר ביצענו פשרה כזו גם בעזה וגם ביהודה ושומרון. צריך לדבר גם במונחים של פשרה פונקציונאלית".
כלומר?
"כלומר איך אנחנו נותנים את מקסימום הזכויות האזרחיות והכלכליות לפלשתינים ביהודה ושומרון ושומרים לעצמנו את הסמכויות הביטחוניות".
לחזור לאופציית האוטונומיה...
"כבר כעת הרשות הפלשתינאית היא יצור כלאיים בין אוטונומיה לבין מדינה, אי שם באמצע. התפיסה שצריך לשדרג אותה לדרגת מדינה ולסגת נסיגות נוספות ביהודה ושומרון בנסיבות שאנחנו רואים לנגד עינינו כאשר ברור שהם מתקרבים לחמאס ודורשים מעמד של מדינה לא כדי לסיים את הסכסוך עם ישראל אלא כדי להמשיך את הסכסוך בעמדות משופרות מבחינת הערבים זה כיוון מסוכן ביותר עבור מדינת ישראל".
יש לך פרטנר לכיוון מחשבה שכזה?
"זה קשה מאוד כיוון שיש כאן כביכול אשליה של פתרון ואתה מחפש פרדיגמה שאין לה פרטנר פלשתיני, אבל אני חושב שגם למודל שתי המדינות אין פרטנר, ונותרה השאלה אם ביוזמתנו נרע את מצבנו או נקיים את אותה צורת חשיבה שאני מדבר עליה".
אם אני מבין נכון ראש הממשלה לא חושב כמוך. הוא הרי שולח את עו"ד מולכו שוב ושוב לשיחות עם הפלשתינים.
"אני לא מדבר בשם ראש הממשלה. ראש הממשלה צריך לנהל את המדינה בזירה בינלאומית מאוד מורכבת. אני חושב שהוא עושה עבודה טובה בנושא הזה. כמי שמכיר היטב את ראש הממשלה ועמדותיו וכמי ששמע ממנו לא פעם על הזהירות שישראל צריכה לנקוט בה, אני לא בטוח שיש פער גדול בין עמדותינו. לראש ממשלה, כמו לראש ממשלה, יש משתנים נוספים שהוא צריך לקחת אותם בחשבון, אבל בסך הכול הוא עושה את הדברים בצורה נכונה".
המורכבות הזו שאתה מדבר עליה היא שהובילה אותו לבקש לדחות בשלושה חודשים את הדיון על הכשרת המאחזים?
"אני מקווה שיימצא פתרון במגרון כמו שנמצא ברמת גלעד, ואני חושב שמאותו טעם ראש הממשלה ביקש לקיים את אותה דחייה".
(הערה: דבריו אלה של שר החינוך ל'בשבע' נאמרו לפני ישיבת סיעת הליכוד בה הודיע נתניהו כי הוא מתנגד לחוקי הסדרת המאחזים העשויים להערכתו לפגוע בהליך הרצוי לטעמו, קרי העתקת הישוב מגרון ממקומו)