מעט אחר חצות רוסס הלילה (א') ביריות ביתו בטובא זנגריה של צעיר שהצהיר אמש אל מול מצלמות ערוץ 2 כי את שריפת המסגד בכפרו ביצעו אנשים מתוך הכפר ולא יהודים במסגרת 'תג מחיר' כפי שפורסם בתקשורת. כך מספר ביומן ערוץ 7 ראש המועצה הממונה בטובא זנגריה, תא"ל במיל. צביקה פוגל.
בראשית דבריו מתייחס פוגל לדברים שהובאו בכתבה, ולפיהם קיימות לא מעט תהיות המעוררות ספק סביב זהותם של מציתי המסגד. השאלות שהועלו בכתבה עלו כבר לפני שבועות אחדים בבלוג של גל חן שכתבה כי לאחר הדיווחים והזעזוע סביב הצתת המסגד נסעה לכפר כדי לבחון את האירוע מקרוב וגילתה ספקות רבים. בבלוג שלה כתבה חן: " מה שלא ציינו כלי התקשורת, זה שנקל להבחין בעובדה שהמילים כתובות בפחם.
כלומר, המציתים המתינו עד אשר יווצר פחם בשביל לכתוב את כתובת הנאצה. זה יכול לקחת זמן מה, בייחוד אם רוצים לא להיכוות באופן קשה. חבל שהם שכחו את הספריי. בנוסף לכך, העובדה שהכיתוב ממוקם תחת העשן, ולא כוסה על ידו, מעידה על כך שהמשחית ביצע את כתיבתו לאחר שהאש שככה – או שמדובר באדם בעל אינטואיציה מאוד חזקה לגבי אופן בעירתה של האש. בחנתי את המסגד השרוף, בו האש בערה בחוזקה רבה כל כך עד שניפצה את המרצפות. תהיתי כיצד ייתכן הדבר שתושבי הכפר לא הריחו את השריפה עוד כשהחלה, והספיקו לכבותה לפני שהשחיתה את המסגד כל כך. האם ייתכן שאיש לא הריח את העשן, או שמע את קולות הפיצוץ?".
עוד כתבה חן: " זנגריה, יש לציין, מוקמת בראש גבעה תלולה. הגעה למסגד תדרוש טיפוס של כמאתיים מטרים בתוך קוצים ואבנים. לא קל לבצע אותו עם חבית נפט, בייחוד כשאתה בא מהגדה המערבית, ולא ממש מכיר את האזור. אפילו יותר קשה לעשות זאת באמצע הלילה החשוך. בואו נעשה סקירה קצרה של הנתונים: לפי הדעה הרווחת בארץ, מתנחלים מהגדה החליט לבצע תג מחיר כנקמה על רצח אשר פלמר, שנהרג בחברון, דווקא בטובא-זנגריה, כפר מסוכן ומלא פשע באצבע הגליל. הפושעים טיפסו, חבית נפט בידיהם, במעלה גבעה, והציתו באמצע הלילה מסגד הממוקם במרכז הכפר. איש מהתושבים המתגוררים בשכנות למסגד לא שם לב לשריפה עד אשר כמחצית מהמסגד נשרף ונהרס, והפושעים הספיקו לחכות שם עד אשר נוצר פחם כתוצאה מהשריפה והספיק להתקרר בכדי שלא יכוו, ובעזרתו כתבו "תג פלמר נקמה". הם כנראה הרגישו ממש בטוחים אם הם לא פחדו להמתין להיווצרות הפחם.
שעות ספורות לאחר מכן התגלה הפשע, וכל המערכת הפוליטית בישראל מיהרה לגנותו. נשיא המדינה, שמעון פרס, נסע לבקר במקום, והוא רחש עיתונאים. צעירי הכפר הכועסים המתינו לערב, והציתו את בניין המועצה, המנוהלת על ידי יהודי. ימים ספורים לאחר מכן הוא ברח, מחשש לחייו. קראו לי משוגעת, אבל משהו כאן לא מסתדר לי".
פוגל מתייחס לדברים, אך מציין בראשית הדברים כי הוא אינו מקבל כל אמירה של בלוגרית, בעיקר לאחר שזו קבעה בין השאר שהוא ברח מהמקום ואינו מכהן עוד בתפקידו, עובדה שאינה נכונה. עם זאת הוא אומר ש"לחלק מהעובדות אי אפשר להתכחש".
"אולי לא נעים לומר, אבל כשאומרים על מקרה כזה שהוא 'תג מחיר' זה נקרא לטמון את הראש בחול ולצייר את האירוע למעשה של קיצוניים, כי אם יתגלה שמישהו מהאזור, או מהכפר, עשה את זה המלחמה תצא החוצה".
פוגל מקדים בדבריו את השאלה אם הבחור, נכה צה"ל בוגר השייטת, שהצהיר אל מול פני המצלמות שלא יהודי הוא ששרף את המסגד, הסתכן בחייו, ומספר כאמור כי ביתו רוסס הלילה סמוך לשעה אחת אחר חצות ביריות אל חלונות הבית, הדלתות והקירות. "זה היה צפוי", הוא מוסיף וחוזר על קביעתו ולפיה בכמות הנשק המסתתרת בבתי התושבים בטובא ניתן לחמש גדוד חי"ר. "עד עכשיו לא נעשו צעדים כדי לעצור את האיום".
לדבריו המשטרה פועלת יפה בהגנה עליו עצמו, אך קשה לשוטרי ראש פינה לקבל אחריות רבה כל כך עם כוח אדם מועט כל כך.
עוד הוא מוסיף ומציין כי מדובר בכפר שרוב תושביו מעוניינים להשתלב בחברה הישראלית, אך 15-20 אחוזים מהם רוצים להשליט טרור ברחובות. "יום אחד זה יצא עלינו", הוא מזהיר.
ובאשר לפחד שלו עצמו הוא קובע כי אכן הוא חושש. "כל אדם נורמאלי שיש לו משפחה היה חושש", הוא אומר מזכיר כי לאחר הצתת המסגד הוצת בית המועצה כליל והמתנ"ס, בית גיל הזהב והמרפאה נחבלו בידי פורעים. "קיים חשש שמטורף יתרגם את ההסתה הזו למשהו אחר".
ובאשר לעתידו האישי הוא אומר שעשרות שנים הקריב למען המדינה, ובדעתו להמשיך ולהיות נכון כדי לתרום למענה ואף להסתכן עבורה, אך לא יעשה זאת עבור טובא זנגריה...