ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מדריך הטיולים שבתאי שירן שגולל את סיפורו של בית הכנסת העתיק והלא מוכר הממוקם במרכז הכפר שפרעם, ואף חלק עם המאזינים תעלומה לא ברורה הכרוכה בפרוכת ארון הקודש שבמקום.
מדבריו של שירן מסתבר כי בלב ליבו של הכפר שפרעם ממוקם בית כנסת עתיק אליו מגיעים מטיילים ולמרבה ההפתעה הוא מאובזר היטב בסידורים, חומשים וכיו"ב, למעט ספר תורה. בית הכנסת מוחזק ומתוחזק על ידי משפחה ערבית המתגוררת בסמוך אליו, ותושבי הכפר רואים בו מוקד משיכה תיירותי ומקדמים בברכה את המטיילים במקום.
בית הכנסת משוייך לקבוצה היהודית המכונה 'המוסתרבים', הקבוצה שלא עזבה את ארץ ישראל במשך כל שנות הגלות. שלוש עדויות יש לקבוצה זו ברחבי הארץ – בפקיעין, שם מתגוררת מרגלית זינתי, בכפר יאסיף שם ממוקם בית עלמין יהודי עתיק ובית הכנסת המדובר בשפרעם. קבוצה יהודית זו נותרה בארץ ישראל וחיה בלב הכפרים הערבים במשך אלפיים שנות הגלות.
שירן מזכיר בדבריו כי הקשר היהודי לשפרעם אינו חדש והסנהדרין ישבה בשפרעם. הישוב היהודי המשיך במקום מימי בית שני ועד לשנות העשרים של המאה הקודמת, אז עזב אחרון היהודים את המקום ומסר את מפתחות בית הכנסת למשפחת ג'עפרי השומרת עליו גם כיום ומתחזקת אותו.
שירן, כמדריך טיולים המתמחה בטיולי מורשת יהודית, ממליץ לשלב ביקור בבית הכנסת עם ביקור במצודה הסמוכה ועם קבר ר' יהודה בן בבא "שמת על קידוש ה' בעת הסמכת חמשת תלמידיו של רבי עקיבא", קבר המצוי בסמוך.
על דבר התעלומה המדובר התוודע שירן משיחת טלפון שקיבל באחרונה מצעיר בשם שוקי ברנדווין שסיפר לו על סבו, האדמו"ר שהיה חי במאה הקודמת בירושלים, נצר לשושלת אדמו"רי ברנדווין. האדמו"ר כונה 'האצ"לניק', באשר מתוך תשעת ילדיו אחד שירת בהגנה, שניים באצ"ל ואחד בלח"י. הוא הושפע מדמותו של ז'בוטינסקי וקרא לקהילת הישוב הישן להתגייס לכוחות המגן ובתש"ח קרא להם שלא לעזוב את העיר העתיקה.
את שמו 'ברנדווין' שינה מיד עם כיבוש הר הבית ל'מוריה'. זאת לאחר שביקש לשנותו ל'הר המוריה', אך פקיד טעה ורשם רק 'מוריה'.
אחת מבנותיו של האדמו"ר, בת שבע שמה, נישאה לבחור ששם משפחתו 'הלפרין', נישואים שגרמו עוגמת נפש למשפחה, שכן מדובר היה בבחור שאינו שומר תורה ומצוות. בחנוכה של שנת תשכ"ט נפטרה הבת וסיפור חייה הושתק. "באופן מפתיע בבית הכנסת בשפרעם נמצאת פרוכת על ארון הקודש ובה הקדשה לזכר אותה בת שבע. הפרוכת נתרמה על ידי אחיה, ומצויין על הפרוכת שמדובר בביתו של 'שמואל יוסף מוריה', האדמו"ר מברנדווין", מספר שירן המוסיף כי אמנם כתוב על הפרוכת שהיא נתרמה "לזכר אחותינו", אך בדיקה שערך נכדו של הרב, אותו שוקי ברנדווין שפנה אליו, העלתה שאיש משלושת האחים החיים כיום לא יודע על כך דבר ואינו מכיר את הסיפור. בדיקה אצל הנכדים העלתה שהם כלל לא יודעים על קיומה של האחות.
כעת מנסה שירן למצוא פתרונות לשורת שאלות העולה מהפרוכת המסתורית שעליה רקומה חנוכיה ולא מנורה, עדות נוספת לכך שאותה בת שבע מתה במהלך חג החנוכה: מי תרם את הפרוכת? מי העביר אותה? איך היא הגיעה לשפרעם? למה דווקא לשם? ושאלות נוספות.
לדבריו ההערכות הן שהפרוכת נתרמה בין שנת 69' לשנת 74' אז נפטר הרב, ולבית הכנסת הגיעה כחלק מהשיפוץ שערכו במקום אנשי משרד הדתות בשנת 2006.
שירן מספר שהנכד מעלה השערה ולפיה הסב עצמו הוא שתרם את הפרוכת בכאבו את מות הבת, אך העביר אותה לבית כנסת פחות מוכר משום הסיפור הקשה. כעת הוא מבקש מכל מי שבמקרה ראה את הפרוכת או יודע פרטים על דרכי הגעתה לבית הכנסת העתיק ליצור עמו קשר כדי להשלים את פאזל הסיפור.
ליצירת קשר עם שירן: moreshetgalil@gmail.com
