שוקם מגדל המים, סמל קרבות תש"ח בבארות יצחק

שימורו של מגדל המים שהיה לסמל קרבות תש"ח בקיבוץ בארות יצחק שוקם. בשלב הבא יוכשר שביל גישה שיתעד את הקרבות.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ו בטבת תשע"ב

סמל קרבות תש"ח
סמל קרבות תש"ח
בארות יצחק

בקיבוץ בארות יצחק הושלם הליך שימורו של מגדל המים המופגז, השריד לאתר ההיסטורי של הקיבוץ, אתר תיעוד קרבות תש"ח, בהן היה הקיבוץ מוקד מאבק ויציאה לקרבות הדרום.

מגדל המים עבר תהליך של שימור במסגרתו חוזק המבנה והאזור שמסביבו טופל ונוקה. בנוסף נבנה אזור ישיבה ועמידה לנוחות המבקרים במקום. סימני הירי והפגיעה במגדל לא תוקנו כדי להמחיש את הקרב הקשה שהיה במקום במלחמת העצמאות.

בשלב הבא של השיפוץ מתוכנן שביל גישה לאתר עם שילוט שיספר את סיפורה של בארות יצחק כך שההולכים לאורכו יוכלו לחוות את האירועים בסדר התרחשותם. כמו כן מתוכנן מרכז מבקרים עם אולם מורשת וזיכרון בקיבוץ עלומים הסמוך.

קיבוץ בארות יצחק הוקם בשנת 1943 על אדמות הקק"ל כיישוב היהודי הראשון בשערי עזה דרומית לכביש עזה – באר שבע. הקיבוץ שימש בסיס יציאה לארבע נקודות נוספות שעלו להתיישבות בנגב הצפון מערבי - בארי, תקומה, כפר דרום וחצרים.

ביום ח' בתמוז, 15 ביולי 1948, הסתער גדוד חיל רגלים מצרי, מלווה בטנקים ושריוניות, על גדרות המשק. קדמו להתקפה הפצצה ממטוסים והפגזה ארטילרית כבדה. המצרים הצליחו לחדור לתוך הנקודה ולכבוש כמה בתים. חברות וחברי הקבוצה לחמו בחירוף נפש, והצליחו להדוף את האויב מתוך היישוב ולהניסו, בסיוע תותחי צה"ל. בקרבות הגבורה נפלו 23 חברים ולמרות שהקיבוץ לא נכבש, הוחלט לפנות את החברים והם עברו לבתי המושבה הגרמנית וילהלמה ובהמשך למיקום הנוכחי של הקיבוץ מספר קילומטרים צפונה מבני עטרות.

השלמת עבודות השימור של מגדל המים בבארות יצחק תצוין במהלך כנס "תורה ועבודה בנגב" שיערך ביום רביעי, כ"ב בשבט, 15 בפברואר, יום השנה לעליית חברי בארות יצחק על הקרקע. מאחורי העבודות עמד שיתוף פעולה של תנועת הקיבוץ הדתי, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והקרן הקיימת לישראל.

הכנס יתקיים בהשתתפות ח"כ זבולון אורלב, יו"ר השדולה בכנסת לשימור אתרים וראשי הגופים השותפים בפרויקט השיקום, ויעסוק בהתיישבות הציונית הדתית בנגב בעבר ובהווה ובשילוב של תורה ועבודה. בכנס יוצגו עדויות היסטוריות למאבקה של הציונות הדתית על הזכות להתיישבות וסיפור שיקומם של הקיבוצים הדתיים לאחר מלחמת העצמאות, שבה מחצית מקיבוצי התנועה נמחקו ונחרבו.