משימות הלוויינים, כפי הוגדרו על ידי יורם ליפובסקי, מאנשי החלל העוסק בתחום לווייני המיקרו, יכולות להיות אלה: תצפית אלקטרו אופטית ואלקטרו מגנטית, בקרת ספקטרום ואלינט (ביון אלקטרוני), תקשורת ייעודית ומשימות נוספות. ליפובסקי ציין כי ניתן להתגבר על החיסרון בגודל הלוויינים על ידי טיסת מבנה (FORMATION FLYING). צבר של לוויינים (שניים או שלושה) הטסים במסלולים זהים תוך שמירת מיקום יחסי קבוע ומדוד ביניהם. במקרה כזה ניתן, על ידי תקשורת, להפעילם כיחידה אחת כאשר מרכיבי המשימה מחולקים מיטבית בין כל לווייני הצבר.
הלוויינים יכולים לשמש גם למטרות צבאיות - למשל צילום מטרות בחלל על ידי שלושת הלוויינים וכך ניתן להגדיל את שטח או "פס הסריקה" למטרות צילום או בחינה מאחור. כמו כן ניתן להשתמש בהם למטרות תקשורות בזמני חירום ועוד. הטכניון מפעיל מעבדה לניהוג מבני לוויינים ומהנדסי המעבדה משפרים עתה את יכולת התקשורת בין צברי הלוויינים. יש לציין כי הטכניון פיתח בעבר את לוויין הסטודנטים "טכסאט".
שני לוויינים מסוג זה שוגרו לחלל: האחד לא נכנס למסלול בגלל כשלון טיל השיגור הרוסי. הלוויין השני שוגר לחלל והמשיך לפעול 12 שנה ברציפות כשהוא מעביר צילומים, מגיב לתקשורת שנשלחו אליו. הלוויין עדיין סובב במסלול.
בטכניון סירבו להגיב בנושא.