משרד הבריאות מפרסם הבוקר (ג') את דו"ח "מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2010" המצביע על המשך מגמת הירידה במספר ושיעור מיטות האשפוז, במיוחד המיטות לאשפוז כללי ופסיכיאטרי. באשפוז למחלות ממושכות נרשמה מגמת ירידה בשלוש השנים האחרונות לאחר שיעור יציב בעשור האחרון ומגמת עליה ממחצית שנות השבעים.
סך הכל פעלו 371 מוסדות אשפוז בסוף 2010, מהם 46 לאשפוז כללי (31 מוסדות מעל 100 מיטות), 13 לבריאות הנפש (11 מעל 100 מיטות), 310 למחלות ממושכות (80 מעל 100 מיטות) ו-2 מוסדות לשיקום.
בסוף 2010 היו 42,625 מיטות אשפוז בתקן, למעלה ממחציתן למחלות ממושכות ושליש לאשפוז כללי. מספר המיטות במגמת ירידה ממחצית שנות האלפים. במהלך 2010 נרשמה עליה של 378 מיטות אשפוז למחלות ממושכות, 132 מיטות לאשפוז כללי ו- 20 מיטות לאשפוז שיקומי, באשפוז הפסיכיאטרי לא נרשם שינוי.
בהשוואה למדינות ה- OECD, שיעור המיטות בישראל נמוך בכל סוגי האשפוז, תפוסת המיטות גבוהה יותר והשהיה הממוצעת נמוכה.
האשפוז הכללי
בסוף 2010 שיעור מיטות האשפוז בתקן היה 1.91 ל- 1,000 נפש לעומת 2.22 בשנת 2000, ירידה ב- 14% משנת 2000 וב- 8% משנת 2005. משנת 2000, השיעור ל-1,000 נפש ירד באגף הכירורגי ב-17% ובטיפול נמרץ ב-11%, השיעור ל- 1000 בני 45 ומעלה ירד באגף הפנימי ב- 19%, השיעור ל- 1,000 ילדים בגיל 0-14 ירד באגף הילדים ב- 8% והשיעור ל- 1,000 נשים בגיל פריון ירד ביולדות ב-7%. שיעור המיטות נמוך במחוזות הצפון והדרום בהשוואה לשאר המחוזות, מגמת ירידה נרשמה בכל המחוזות בעשור האחרון.
בסוף 2010 היו 14,723 מיטות לאשפוז כללי בתקן, עליה ב- 132 מיטות משנת 2009. בסוף 2011 היו 14,772 מיטות בתקן, תוספת של 49 מיטות בשנה. כמחצית (47%) המיטות בבעלות ממשלתית וכשליש (30%) בבעלות שירותי בריאות כללית. כשליש (36%) המיטות באגף הפנימי, כשליש (36%) באגף הכירורגי, 14% באגף הילדים, 10% ביולדות ו- 4% בטיפול נמרץ.
תפוסת המיטות גבוהה, 99% בשנת 2010 לעומת 96% ב- 2009 ו- 93%-96% ממחצית שנות התשעים. בשנת 2010 היו 5.3 מיליון ימי אשפוז, 37% באגף הפנימי ו- 34% באגף הכירורגי.
שיעור ימי האשפוז במגמת ירידה, 694 ל- 1,000 נפש בשנת 2010 בהשוואה ל- 761 בשנת 2000, ירידה בעשירית.
שיעור השחרורים במגמת ירידה מתונה בעשור האחרון, לאחר שיעור יציב במחצית השניה של שנות התשעים ומגמת עליה לפני כן, בשנת 2010 השיעור היה 172 ל- 1,000 נפש ו- 175 בשנת 2000.
סך הכל נפטרו 22,965 מאושפזים באשפוז הכללי, 1.8% מכלל השחרורים לעומת 2.0 בשנת 2000. למעלה ממחצית (58%) הפטירות בישראל היו במסגרת האשפוז הכללי, אחוז יציב במשך השנים.
השהיה הממוצעת במגמת ירידה, 4.0 ימים בשנים האחרונות. חציון השהיה יציב בעשור האחרון, 3 ימים. החציון באגף הילדים, טיפול נמרץ ובאגף הכירורגי היה יומיים, באגף הפנימי ובאגף היולדות 3 ימים. בשנת 2010 שליש (34%) מהאשפוזים באשפוז הכללי ללא יולדות בבתי החולים הציבוריים היו עד יום אחד, 31% באורך 2-3 ימים, 14% באורך 4-5 ימים ו- 20% היו מעל 5 ימים.
אחוז האשפוזים הקצרים עד יום אחד באשפוז הכללי ללא יולדות במגמת עליה, 34% לעומת 29% בשנת 2000. שליש ומעלה מהאשפוזים היו עד יום אחד במחלקות השהיה, עיניים, כירורגיה ילדים, נשים, כירורגיה פלסטית, ילדים וכירורגיה כללית.
מחצית האשפוזים באשפוז הכללי ללא יולדות הם של זכרים, אחוז הנקבות גבוה יותר בגיל פריון ובגיל 75 ומעלה. בשנת 2010, רבע מהאשפוזים היו של גילאי 0-24, חמישית גילאי 25-44, חמישית גילאי 45-64 ושליש (35%) של בני 65 ומעלה. אחוז הקשישים בגיל 75 ומעלה במגמת עליה, 22% בשנת 2010 לעומת 20% בשנת 2000, באגף הפנימי 37% ו- 33%, בטיפול נמרץ 28% ו- 24% ובאגף הכירורגי 14% ו- 13%, בהתאמה.
האשפוז לבריאות הנפש
שיעור המיטות לבריאות הנפש ירד במחצית משנת 2000, 0.45 ל- 1,000 נפש בשנת 2010 בהשוואה ל- 0.76 בשנת 2005 ו- 1.21 בשנת 1995. השיעור נמוך במחוזות הצפון, הדרום ותל אביב לעומת שיעור גבוה במחוז חיפה. בסוף 2010 היו 3,451 מיטות אשפוז בתקן, מרביתן (81%) בבעלות ממשלתית וכעשירית בבעלות שירותי בריאות כללית. מחצית המיטות היו לפסיכיאטריה פעילה ושליש לפסיכיאטריה פעילה ממושכת. בנוסף, היו 883 מיטות אשפוז במוסדות לגמילה מסמים, שאינן כלולות במספר המיטות לבריאות הנפש, בהשוואה ל- 638 בשנת 2000.
בשנת 2010 התפוסה בתקן נטו היתה 96% וברוטו 101%, אחוז יציב יחסית בחמש השנים האחרונות. מספר ימי האשפוז היה 1.2 מיליון, מרביתם (80%) היו בבתי חולים ממשלתיים. שיעור ימי האשפוז ממשיך במגמת הירידה, 158 ל- 1,000 נפש בהשוואה ל- 294 בשנת 2000 ו- 407 בשנת 1995. שיעור השחרורים יציב משנת 2007, 3.6 ל- 1,000 נפש.
השהיה הממוצעת במגמת ירידה, 49 ימים בשנת 2010 בהשוואה ל- 233 בשנת 2000 ו- 204 בשנת 1995. אחוז החולים ששהו שנה ומעלה במגמת ירידה, 35% בסוף 2010 בהשוואה ל- 48% בשנת 2000 ו- 62% בשנת 1995. בשנת 2010, עשירית (9%) מהחולים היו באשפוז עד שבוע, שליש (31%) בין שבוע לחודשיים ורבע (25%) היו בין חודשיים לשנה.
בשנת 2010 היו 4,519 קבלות ראשונות מהקהילה לאשפוז, 0.59 ל- 1,000 נפש, השיעור במגמת ירידה משנת 2006. שיעור הקבלות הראשונות בגיל 65 ומעלה ירד ב- 29% משנת 2000.
שיעור המאושפזים באשפוז פסיכיאטרי במגמת ירידה, 0.46 ל- 1,000 נפש בסוף 2010 בהשוואה ל- 0.82 בסוף 2000, ירידה בשתי חמישיות, השיעור בקרב בני 65 ומעלה ירד בשלושה רבעים, בגיל 45-64 במחצית ועד גיל 45 בשליש. משנת 2000 השיעור הגבוה ביותר נרשם בגיל 45-64, לעומת גיל 65 ומעלה לפני כן. שיעור המאושפזים בגיל 18-64 גבוה פי שניים בקרב גברים בהשוואה לנשים.
אשפוז למחלות ממושכות
בסוף 2010 היו 23,687 מיטות למחלות ממושכות בתקן, עליה ב- 378 משנה שעברה ועליה ב- 5,417 משנת 2000. מרבית המיטות היו במחלקות לגריאטריה סיעודית (16,512) ותשושי נפש (3,857) והשאר בסיעודית מורכבת (1,707), גריאטריה שיקום (895), הנשמה ממושכת (402), גריאטריה תת חריפה (228), טיפול תומך (76) ושחפת (10). למעלה ממחצית (59%) המיטות היו בבעלות פרטית בהשוואה ל- 46% בסוף 2000.
בעשור האחרון שיעור המיטות למחלות ממושכות היה יציב ובשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה, לאחר מגמת עליה ממחצית שנות השבעים. בשנת 2010 השיעור היה 65.1 ל- 1,000 בני 75 ומעלה בהשוואה ל- 66.2 בשנת 2000. השיעור גבוה במחוז המרכז והצפון ונמוך במחוז תל אביב והדרום. בעשור האחרון נרשמה עליה במחוזות הצפון, הדרום ותל אביב לעומת ירידה בשאר המחוזות. עיקר הירידה נרשמה בגריאטריה סיעודית וגריאטריה שיקום, לעומת עליה בסיעודית מורכבת, הנשמה ממושכת, גריאטריה תת חריפה ותשושי נפש.
בשנת 2010 היו 7.9 מיליון ימי אשפוז, תוספת של 1.7% משנה שעברה. השיעור היה יציב ממחצית שנות האלפים ובשנתיים האחרונות נרשמה ירידה, לאחר מגמת עליה ממחצית שנות השבעים. תפוסת המיטות באשפוז למחלות ממושכות היתה 92%. תפוסה גבוהה נרשמה בהנשמה ממושכת 126% ובגריאטריה שיקום 106%, לעומת 92% בגריאטריה סעודית.
בשנת 2010 השהיה הממוצעת באשפוז למחלות ממושכות היתה 165 ימים, בתשושי נפש 361, בגריאטריה סיעודית 291 ימים, בהנשמה ממושכת 109, בסיעודית מורכבת 70, בגריאטריה שיקום 31, בגריאטריה תת חריפה 31 ובטיפול תומך 22 ימים.
בסוף 2010 היו כ- 22 אלף מאושפזים, מרביתם באשפוז הסיעודי. שיעור השחרורים היה יציב בארבע השנים האחרונות, לאחר מגמת עליה ממחצית שנות השבעים ועליה פי 1.2 משנת 2000. בשנת 2010 נרשמו כ- 46 אלף שחרורים. מרבית השחרורים באשפוז הסיעודי וכשני שליש מהשחרורים בגריאטריה שיקום וסיעודית מורכבת היו של בני 75 ומעלה. מחצית מהשחרורים באשפוז הסיעודי וכשליש בגריאטריה שיקום וסיעודית מורכבת היו של בני 85 ומעלה.
שיקום
בסוף 2010 היו 764 מיטות לשיקום, כמחציתם במוסדות לאשפוז כללי. כשלושה רבעים מהמיטות בבעלות ממשלתית ושירותי בריאות כללית. כשתי חמישיות היו לשיקום נוירולוגי, רבע לשיקום כללי, כחמישית לשיקום אורתופדי, עשירית לשיקום ילדים והשאר לטיפול נמרץ שיקומי למחוסרי הכרה ושיקום נשימתי.
בסוף 2010 שיעור המיטות היה 0.10 ל- 1,000 נפש בדומה לשנה שעברה ו- 0.09 בשנת 2000. השיעור במגמת ירידה ממחצית שנות האלפים, לאחר עליה ממחצית שנות התשעים. השיעור נמוך במחוז הצפון והדרום וגבוה במחוז תל אביב והמרכז. בנפות צפת, כנרת, יזרעאל, השרון, רחובות ובאר שבע אין מיטות לשיקום.
בשנת 2010 נרשמו 296 ימי אשפוז, שיעור ימי האשפוז במגמת עליה ממחצית שנות התשעים, 38.8 ל- 1,000 נפש בשנת 2010. שיעור השחרורים בעשור האחרון, 0.8-0.9 ל- 1,000 נפש, 0.93 ב-2010. תפוסת המיטות המיטות גבוהה, 108% בשנת 2010 בהשוואה 97% בשנת 2000.
השהיה הממוצעת היתה 39 ימים בשנת 2010, שיעור יציב בעשור האחרון. השהיה במוסדות השיקום גבוהה בהשוואה למוסדות לאשפוז כללי. שהיה גבוהה נרשמה במחלקות לטיפול נמרץ שיקומי למחוסרי הכרה (118 ימים) ובשיקום נוירולוגי (59 ימים). חציון השהיה היה 25 ימים בשנת 2010, 23 בשנת 2000. כחמישית מהאשפוזים היו עד שבוע, כמחצית היו עד שלושה שבועות וחמישית היו מעל חודשיים.
עד גיל 75, הזכרים היו כשני שליש מהאשפוזים, בגיל 75 ומעלה הנקבות היו 56% מהאשפוזים. רבע מכלל האשפוזים היו של ילדים ונוער עד גיל 25, כעשירית של צעירים בגיל 25-44, שליש של בני 45-64 ושליש של בני בגיל 65 ומעלה. מחצית מכלל האשפוזים היו בגיל 45-74.
אשפוז יום
בסוף 2010 היו 1,611 מיטות לאשפוז יום בתקן, כשני שליש (1,124) לאשפוז כללי, חמישית (304) לבריאות הנפש ועשירית למחלות ממושכות (105) ושיקום (78). מרבית המיטות היו בבעלות ממשלתית ושירותי בריאות כללית. בעשור האחרון נרשמה ירידה בשיעור המיטות לאשפוז יום, ירידה גדולה נרשמה בבריאות הנפש (78%), שיקום (33%) ומחלות ממושכות (26%), לעומת ירידה של 5% באשפוז הכללי. בשנת 2010, השיעור היה 0.15 ל- 1,000 נפש באשפוז כללי, 0.04 בבריאות הנפש, 0.02 למחלות ממושכות ו- 0.01 לשיקום. מרבית מיטות היום ממוקמות במחוז המרכז ותל אביב ואילו במחוז הצפון והדרום מספרן קטן.
בשנת 2010 נרשמו 554 אלף ימי טיפול במסגרת אשפוז יום, 77% באשפוז הכללי, 12% בבריאות הנפש, 5% במחלות ממושכות ו- 6% בשיקום. באשפוז הכללי נרשמו 425 אלף ימי טיפול, 59% באגף הפנימי, 33% באגף הכירורגי ו- 8% באגף הילדים. בבריאות הנפש נרשמו 68 אלף ימי טיפול, שלושה רבעים במוסדות לבריאות הנפש ורבע במוסדות לאשפוז כללי.
טיפול יום בבריאות הנפש
בסוף 2010 היו 411 מיטות לטיפול יום בבריאות הנפש בבתי חולים, מהם 268 למבוגרים ו- 143 לילדים. שני שליש (279) היו בבתי חולים לבריאות הנפש ושליש (132) בבתי חולים לאשפוז כללי. בנוסף פעלו 4 יחידות לטיפול יום בקהילה. שיעור המיטות לטיפול יום בבתי חולים היה 0.05 ל- 1,000 נפש, מהם 0.02 לילדים ונוער. מרבית המיטות היו במחוז המרכז (0.08 ל- 1,000 נפש), הדרום (0.06) וירושלים (0.06), במחוזות הצפון וחיפה השיעור נמוך (0.03).
בשנת 2010 נרשמו 81 אלף ימי טיפול במסגרת טיפול יום, כרבע בבתי חולים לאשפוז כללי, כמחצית בבתי חולים לבריאות הנפש וכרבע ביחידות לטיפול יום בקהילה.
דיאליזה
בסוף 2010 היו 1,211 עמדות לדיאליזה בתקן, מחציתן בבעלות פרטית, רבע בבעלות ממשלתית ו- 14% בבעלות שירותי בריאות כללית. כשני שליש ממוקמות במוסדות אשפוז ושליש בקהילה. סך הכל פעלו פעלו 65 יחידות לדיאליזה בישראל, מהן 35 בבעלות נפרומור, הכליה וא.פ.ק. שיעור העמדות בתקן בסוף 2010 היה 0.16 ל- 1,000 נפש, השיעור גבוה במחוזות חיפה (0.22), ירושלים ותל אביב (0.18) והדרום (0.17) ונמוך במחוז המרכז (0.12), הצפון (0.14).
בסוף 2010 היו 5,522 חולים באי ספיקת כליות סופנית בטיפול בדיאליזה, מרביתם בטיפול בהמודיאליזה ועשירית בדיאליזה ציפקית. אחוז המטופלים בגיל 65 ומעלה במגמת עליה, 58% לעומת 52% בשנת 2000, 31% היו בגיל 75 ומעלה ו- 21%, בהתאמה. אחוז הגברים המטופלים גבוה ויציב (60%) בהשוואה לנשים.
שיעור המטופלים בדיאליזה במגמת עליה, בסוף 2010 השיעור היה 0.72 ל- 1,000 נפש, עליה פי 1.3 משנת 2000 ועליה פי 2.1 מסוף שנות השמונים. שיעור המטופלים בגיל 65 ומעלה במגמת עליה, 4.2 ל- 1,000 בסוף 2010 לעומת 2.9 בשנת 2000. השיעור בקרב בני 75 ומעלה היה 4.7 לעומת 2.7 בשנת 2000. השיעור עד גיל 55 היה יציב. שיעור הגברים גבוה בכל קבוצות הגיל בהשוואה לנשים.
בשנת 2010 נוספו 1,428 חולים חדשים, ירידה לעומת 1,477 בשנה שעברה, מרביתם (58%) בגיל 65 ומעלה ו- 31% בגיל 75 ומעלה בהשוואה ל- 54% ו- 25%, בהתאמה בשנת 2000.
שיעור המטופלים החדשים בדיאליזה היה 0.19 ל- 1,000 נפש בשנת 2010, כמו בשנת 2005, שיעור יציב ממחצית שנות האלפים בהשוואה לעליה לפני כן. שיעור המטופלים החדשים בגיל 75 ומעלה ירד בשנים האחרונות, 1.23 בשנת 2010, 1.30 בשנת 2005, לעומת עליה משנת 2000, 1.01.
בשנת 2010 נרשמו 977 אלף טיפולים בדיאליזה, עליה פי 1.8 משנת 2000, 14% היו בדיאליזה ציפקית. אחוז הטיפולים ביחידות פרטיות במגמת עליה בשני העשורים האחרונים, 43% מכלל הטיפולים בשנת 2010 לעומת 26% בשנת 2000 ו- 9% בשנת 1995, מרביתם בקהילה.
עמדות
עמדות לרפואה דחופה: בסוף 2010 היו 1,129 עמדות בתקן, עליה ב- 7 בהשוואה לשנה שעברה, מרביתן ברפואה דחופה פנימית וכירורגיה (43% ו- 30%, בהתאמה), 16% לילדים, 8% לנשים ויולדות ו- 3% לבריאות הנפש. כשתי חמישיות מהעמדות היו בבעלות ממשלתית וכרבע בבעלות שירותי בריאות כללית. השיעור היה 0.15 ל- 1,000 נפש. במחוז ירושלים השיעור גבוה פי 1.7 ובמחוז חיפה פי 1.4 בהשוואה לממוצע הארצי, במחוז הדרום השיעור נמוך, 0.09.
עמדות ניתוח: בסוף 2010 היו 438 בתקן, תוספת 3 עמדות משנה שעברה. רבע מהעמדות הן לניתוחים במסגרת אשפוז יום. שני שליש בבעלות ממשלתית ושירותי בריאות כללית. השיעור היה 0.06 ל- 1,000 נפש, במחוזות הצפון והדרום השיעור נמוך יחסית לשאר המחוזות.
עמדות התעוררות: בסוף 2010 היו 792 עמדות בתקן, תוספת 18 עמדות משנה שעברה. כשתי חמישיות במסגרת אשפוז יום. כשני שליש מכלל העמדות היו בבעלות ממשלתית ושירותי בריאות כללית. השיעור היה 0.10 ל- 1,000 נפש, במחוזות הצפון והדרום השיעור נמוך.
עמדות לידה: בסוף 2010 היו 252 בתקן, תוספת ב- 17 עמדות בהשוואה לשנה שעברה. שני שליש היו בבעלות ממשלתית ושירותי בריאות כללית ושליש בבעלות ציבורית. השיעור היה 0.14 ל- 1,000 נשים בגיל 15-49 או 1.5 ל- 1,000 לידות חי. במחוזות הצפון, הדרום והמרכז השיעור נמוך בהשוואה לשאר המחוזות.