יש תחליף?
יש תחליף?פלאש 90

טור רפואה אלנטרטיבית בשאלות ותשובות המטרידות רבים מאיתנו בנושאי הריון, לידה, ילדים תינוקות ועוד. הגולשים מוזמנים לשלוח שאלות נוספות בנושאים שונים.

שאלה:

ברצוני לדעת מתי התחילו לאכול קמח מתועש, ולאלו מחלות הוא גורם? במה השתמשו להמתקת מאכלים עד לשימוש בסוכר הלבן?

תשובה:

הפרדת הסובין החלה במאה ה-18. בזמנו היה מדובר בתהליך מאד מסובך ויקר שהעלה את מחירי הקמח הלבן ורק אנשים עשירים מאד הרשו לעצמם לאכול לחם לבן בימים ההם.

כתוצאה מכך נגרמו להם בעיות רבות שנובעות מאכילת קמח לבן: מחסור בויטמינים ומינרלים ובעיות נוספות שנובעות ממחסור בסובין.

את הסוכר הלבן למדו לקבל 100 שנה מאוחר יותר. כתוצאה מהמצאה זו התחילה להתפתח תעשיית האפייה. בשנת 1832 בעל הקונדיטוריה פרנץ זכר אפה את עוגת השוקולד הראשונה. בערך באותו זמן בבודפשט בעל קונדיטוריה אחרת, יוזף קרל דובוס פטע התחיל לאפות ביסקוויטים.

הסוכר הגיע לאירופה מהודו בצורת קנה סוכר. המילה עצמה "סוכר" דומה בכל השפות. יש דעה, שמקור המילה בכל השפות מאחת מהשפות בהודו - "סארקארה", שזה אומר "כמו דבש".

ב-1747 בברלין, באקדמיה למדעים בפרוסיה, מדען-כימאי  פרופ' אנדראס סיגיזמונד מרגרף הצליח לבודד סוכר מסלק. בסופו של דבר גילוי זה הביא למהפכת הסוכר.

במה השתמשו קודם? המתיקו הרבה פחות ואם כבר המתיקו השתמשו בדברים טבעיים כגון דבש. בכל אופן, לפחות עד לאמצע המאה ה- 19 הסוכר היה יקר מאד והשימוש בסוכר היה מדד לעשירות.

באנגליה במאה ה-18 כפית (!) סוכר עלתה כדולר. ברוסיה בנות צבעו את שיניהן בצבע שחור על מנת שאנשים יחשבו ששיניהן התקלקלו מסוכר (שיחשבו שהן מאד עשירות).

שאלה:

קראתי את המאמר בעניין תרופת הריטלין בערוץ 7.

בני כמעט בן 13. לפני שנה התחלנו בטיפול תרופתי על פי אבחון והמלצת נוירולוג ילדים. זאת לאחר שמשך שנים היו תלונות במערכת החינוך על התנהגותו והישגיו.

אכן, כמעט אין תלונות מביה"ס, אך ההישגים לא מרשימים במיוחד. גם בבית היו לעיתים התנהגויות שהפריעו לסדר הרגיל, אך עם הבטחות ועטיפה בחום ואהבה - הילד נרגע לבסוף.

אשמח לבדוק אפשרות לאלטרנטיבה למרות שהתחלנו בתרופה.

תשובה:

שמחה לשמוע. חשוב מאד לשמור על תזונה נטולת סוכרים מזוקקים, שומני טרנס, חומרי טעם, ריח, חומרים משמרים – כל אלה גורמים לבעיה.

חשוב מאד לתת לילד תשומת לב, חום ואהבה – לכל ילד כמובן, אך לילד רגיש במיוחד.

ולא פחות חשוב, לדעתי, לא לשכוח את הסדר העדיפויות האמיתי שבחיים. הישגים בבית הספר – זה לא הכול, וזה אפילו לא כלום. חשוב שיהיה בן אדם. חשוב שיהיה יהודי טוב. חשוב לא לדכא את האישיות שלו. את מכירה מכוניות פורד? אדון פורד בקושי סיים כיתה ג', בבית ספר אמרו לו, שלא יצא ממנו כלום. טוב, שלא הקשיב (היו לו "בעיות קשב"...) – אחרת אולי לא היה עושה את האימפריה שלו ולא נהיה מיליונר.

שמעת על איינשטיין? אומנם סיים בית הספר, אבל היה היפראקטיבי. סיים עם "בקושי מספיק". גם לו מורה אמרה שלא יצא ממנו כלום. טוב, אז היא אמרה...

ואולי הבן שלך בכלל יהיה משיח? מי יכול לדעת?

ניתן לשלוח שאלות למייל ornit@a7.org

כל האמור הינו בגדר מידע בלבד ואינו מחליף פניה לאבחון, ייעוץ וטיפול מקצועי.

ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, אבחון וטיפול בנטורופתיה, הומאופתיה, דיקור, פרחי באך, צמחי מרפא, טיפולים אנרגטים. מסייעת לטיפול בבעיות וסוגיות שונות הקשורות בפיריון הריון ולידה. http://www.yaelclinic.co.il