צעדת נציגי תנועות הנוער  בברזיל
צעדת נציגי תנועות הנוער בברזילאביהוא הלוי

חוקרים ממספר אוניברסיטאות ומכונים אמרו היום (שלישי) בדיון בכנסת כי אין שום קשר למדיניות הפוליטית של מדינת ישראל, הסכסוך ויחסי ישראל-מדינות ערב – למידת הזיקה או הניתוק של צעירים יהודיים בחו"ל לישראל.

"המדיניות הממשלתית משמשת רק תירוץ לאלו שאין להם עניין בקשר עם מדינת היהודים", אמר שמואל רוזנר, עמית במכון למדיניות העם היהודי, שטען בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות כי הדבר מגובה בנתונים לאורך השנים.

יו"ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, ח"כ ד"ר עינת וילף (העצמאות) שיזמה דיון בתפיסת הדור הצעיר בעם היהודי בעולם את מדינת ישראל, הדגישה כי "מסתבר, ואני מודה שזו הפתעה מעניינת, מהמחקרים השונים כי שאלת העמדות הפוליטיות כמעצבות את תפיסת הדור הצעיר כלפי מדינת ישראל אינה רלוונטית. בין אם צעירים אלה אוהדים את המדיניות של ממשלת ישראל ובין אם לאו, הדבר אינו משפיע על מידת הקשר שלהם עם ישראל ואנשיה".

וילף הוסיפה כי "חשוב שאנחנו בכנסת לא נעשה שימוש פוליטי בדור הצעיר בחו״ל כדי לטעון לטובת מדיניות זו או אחרת. הדבר המובהק היחיד ובכך אין מקום להבדל פוליטי - הוא כי יש לחזק את הזהות היהודית בקרב הדור הצעיר שחי בחו"ל, ועל מדינת ישראל לקבל הכרעה להשקיע מאמצים משמעותיים, מרוכזים ומתוכננים בכיוון זה".

רוזנר הוסיף כי ישנם שתי קבוצות חוקרים בארה"ב החלוקות על הסיבות להתרחקות צעירי התפוצות מישראל. דעה הטוענת שהצעירים יישארו מרוחקים מישראל גם כשיתבגרו, ואילו אחרת הסוברת שצעירים בתפוצות תמיד רחוקים תודעתית מישראל - וכשיתבגרו, יקימו משפחה ויחנכו ילדים יתחזק הקשר שלהם עם ישראל. לדבריו, לדעה האחרונה ישנם נתונים תומכים במשך השנים. "התרופה הטובה ביותר היא חיזוק הזהות היהודית-אמריקאית, ולכן מדינת ישראל צריכה לסייע לקהילה היהודית לקרב צעירים לזהות היהודית שלהם, כמו בתכניות 'תגלית', 'מסע', וכן במימון חינוך יהודי בארה"ב", אמר.

אבינעם בר יוסף, נשיא המכון טען כי הטיפול ביהודי התפוצות חייב לצאת ממשרד החוץ ולהיות באחריות שר במשרד ראש הממשלה, ובכך יתבטא היחס הראוי לתפוצות. לדבריו, ייתכן שבתקופת ההתבססות הצעירים בחו"ל מקדישים יותר לעצמם – ואח"כ חוזרים להתעניין בישראל.

שמואל בן שמואל ממשרד החוץ התריע כי המרכיב המרכזי שכמעט איננו מתמודדים אתו הוא רמת הילודה הנמוכה בתפוצות, וקרא להגביר את ההשקעה בחינוך היהודי.

גם רונן נויבריט, מארגון רבני צוהר, הדגיש כי שליחי הסוכנות צריכים להתמקד בחינוך יהודי.

אביבה זלצר-זובידה מהסוכנות היהודית קראה לשתף את הצעירים בחוויות יהודיות ברשתות החברתיות. ילנה איזנשטיין ממשרד ההסברה והתפוצות סיפרה כי המשרד פתח קבוצות פייסבוק רבות, וכן אפליקציות מחברות לישראל.

עמנואל מהל, מנהל מחלקת הקהילות היהודיות במשרד החוץ טען כי יש לחזק מנהיגות צעירה בקהילות, ולאו דווקא שתעלה לארץ - ובכך יחלשו הקהילות. מולו, סיפר יוחנן בן יעקב ממשרד החינוך כי המשרד מפעיל זה עשרים שנה – בשיתוף פעולה עם הסוכנות - את תכנית "חפציב"ה" המפעילה בברית-המועצות לשעבר 60 מורים ב 45 בתי ספר יהודיים, עם כעשרת-אלפים תלמידים.

פלג רשף, סמנכ"ל ארגון הדיפלומטים היהודים העולמי, הוסיף כי משלחות של פעילים יהודיים לארץ, יגבירו את הקשר לישראל ואת הזהות היהודית, ואילו בקי כספי, סגנית נשיא הפדרציות היהודיות בצפון-אמריקה, התריעה כי הקשר עם התפוצות הוא הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של ישראל ולכנסת יש אחריות איך חוסר-הבנה של המנהיגות היהודית בחו"ל - עלול לפגוע בקשר הזה, "מה שנאמר על דוכן הכנסת – משפיע גם מעבר לים", אמרה.

אלון פרידמן, מנהל תכנית "מסע", הוסיף כי רבים מעשרת-אלפים המשתתפים בכל רגע בפרויקט, ונמצאים בארץ מחצי שנה עד שנה, הם פרי נישואי תערובת. "רבים מההורים הלא-יהודים הם חסרי-דת, וכשההורה היהודי דומיננטי יותר - הילדים גדלים עם זיקה יהודית. התדמית של ישראל כמעצמת טכנולוגיה מושכת הרבה יותר ממה שמרתיעות הבעיות הפוליטיות", טען.