שר-החוץ של קנדה, ג'ון ביירד, ביקר ביום שלישי השבוע בכפר-חב"ד, כאורח אגודת חסידי חב"ד. ביירד פגש נציגות של משפחות נפגעי הטרור, שמע מפיהן את סיפוריהן הקשים, והתרגש עד דמעות. "המפגש הזה היה חשוב לי, כי עד היום הכרתי את נושא הטרור דרך הדיווחים היבשים, ועכשיו הכאב של הטרור לובש פנים של בני-אדם חיים", אמר.
הפמליה הוזמנה לבקר בשחזור חדרו של הרבי, והרב גרונר סיפר למבקרים על הרבי ועל דאגתו לא רק לעם-ישראל אלא לאנושות כולה.
משם נסעה הפמליה למאפיית המצות בכפר. האורחים קיבלו הסבר על תהליך אפיית המצה, ושר-החוץ הקנדי אף ניסה בעצמו לרדד את הבצק. ליד התנור הלוהט התכבדו בטעימות מהמצות הטריות שיצאו זה עתה מהתנור.
לאחר הסיור בכפר פנו האורחים למפגש עם כמה משפחות של נפגעי טרור, הנהנות מסיוע רצוף של מטה צעירי-חב"ד למען נפגעי הטרור. כל אחת מהמשפחות סיפרה בקצרה את סיפורה הכואב, ובאולם לא נשארה עין יבשה. המפגש הזה המחיש את עוצמת האסון שפקד את המשפחות האלה, ועד כמה הוא שינה לחלוטין את חייהן.
שר-החוץ הקנדי דיבר בהתרגשות והביע את השתתפותו בצער המשפחות. "בתחילת דרכי בשירות החוץ של קנדה", סיפר, "ראיתי שנתקבל דיווח על שיגור טילי קטיושה לעבר מטולה. שאלתי את הממונה עלי: מה אנחנו אמורים לעשות? לפנות לאו"ם? לשגר מחאה? והממונה השיב לי: אנחנו לא מתערבים, כי איננו יודעים להבחין בין הכובעים השחורים ללבנים. זו הייתה בעבורי המחשה למוסריות היחסית של העולם כלפי ישראל".
ביירד המשיך: "לא יכולתי לשתוק. לקחתי בלוק נייר וציירתי עליו כובע לבן בצד אחד וכובע שחור בצד השני. תחת הכובע השחור כתבתי: חיזבאללה, ותחת הכובע הלבן: ישראל. תחת חיזבאללה ציינתי: מרכז הטרור העולמי, ותחת ישראל הוספתי: מדינה חופשית ודמוקרטית. הוספתי וכתבתי עוד תחת חיזבאללה: האוייב שלנו, ותחת ישראל: הידידה הטובה ביותר שלנו. הצגתי את הציור לפני הממונה וקראתי: אנחנו יודעים להבחין בין הכובע השחור לכובע הלבן, וברור לי לגמרי במי אני מצדד".
דברי שר-החוץ הקנדי נתקבלו בתשואות על-ידי כל הנוכחים, והרב אשכנזי חיזק את ידיו ובירך אותו שהקב"ה ישלח לו הצלחה בכל מעשי ידיו.
