הכפר הבדואי הבלתי חוקי אלזרנוג, נראה על פניו כמו רוב הכפרים בנגב. עוד נקודה על המפה שבה נפגשים פלישה עבריינית ובניה בלתי חוקית עם אזלת ידה של המדינה.
ובכל זאת, ההתנהלות אל מול הכפר הזה, שיושב על ציר באר שבע-דימונה, מעט אחרי המושב נבטים, מקוממת במיוחד. תושביו, המונים היום כמה אלפים, התיישבו לפני כשלושים שנה על הקרקע, כשהם מתעלמים מהעובדה שהיא נמצאת בבעלותם הפרטית של כמה יהודים שרכשו אותה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ובנו עליהם את בתיהם.
אחד מהרוכשים הללו היה שלמה איסמעילוף, יהודי ציוני שנמנה עם קהילת "אנוסי משהד" בפרס, קהילה שהצטוותה לקבל על עצמה את דת האיסלאם, ועלה ארצה כמה שנים קודם לכן. האנוסים, שנאלצו לחיות חיים כפולים, היו יהודים בביתם ומוסלמים בצאתם.
היום מחזיקים בבעלות משותפת על הקרקע הזו כלתו, לאה שמואלי, ונכדו מארק איסמעילוף. הנכד שב לארץ בשנות השבעים, למד משפטים באוניברסיטה העברית ובמשך אחת עשרה שנים, עד לאחרונה, שימש כיועץ המשפטי של הסוכנות היהודית.
במשך שנים המתינה חלקת האדמה הזו בשיממונה. לפני כשלושים שנה השתלטו עליה בני משפחת אבו קווידר, פלשתינים שהגיעו מעזה, והקימו עליה כמה מבנים. אלו הלכו והתרבו וארבעת המבנים שהחלו את הכל היו לכפר המונה היום למעלה משלוש מאות בתי קבע. איש מגורמי אכיפת החוק של מדינת ישראל לא נקף עד היום אצבע כדי לעצור את ההשתלטות הבלתי חוקית הזו.
עם הזמן החלו ארגוני השמאל הקיצוני לפרוש את חסותם על תושבי הכפר. עמותות שונות החלו להציע להכיר בו כישוב חוקי. את היהודים הרשומים כחוק כבעלים אף אחד מהם לא ספר.
בשנת 1999 חתמה מנהלת הבדואים על הסכם נדיב במיוחד עם הפולשים. אתם תעברו להרחבה של העיר רהט, הציעה להם, והמדינה תעניק לכם שם מגרשים לבניה, חינם אין כסף, וגם תפצה אתכם כספית על הרצון הטוב שהפגנתם. עד שיושלם המעבר, הובטח להם עוד, לא ייהרס אף מבנה בכפר. ברהט לא אהבו את הרעיון והודיעו שחמולת אבו קווידר לא תדרוך בעיר. זו הייתה תעודת הביטוח הכי טובה לפולשים מאלזרנוג. מצד אחד אי אפשר להרוס את הבניה הבלתי חוקית שלהם, שהרי כך סיכמה איתם המדינה. מצד שני אי אפשר לממש את ההסכם הזה, כי ברהט לא מוכנים לקבל אותם ועל היכולת של מדינת ישראל לכפות את שלטונה בכל מה שנוגע לבדואים כבר נכתב מספיק.
השבוע שוחחתי עם חסין אלרפאיעה, עד לא מכבר יו"ר מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. "זו קרקע של היהודים, אין ויכוח על זה", אמר ונזכר אפילו שאת הקרקע הזו מכנים באזור "ארד אל יהוד", האדמה של היהודים. "אבל צריך להבין", הוסיף, ,"שלתושבי אלזרנוג אין פתרון. הם צריכים לגור איפה שהוא".
את הפרשה המדהימה הזו חשפה עמותת "רגבים". אנשיה מחזיקים במפות, בהסכמי המכירה ובתצלומי האוויר של אלזרנוג. לאחרונה פנתה העמותה אל שרי הממשלה ודרשה להרוס את הכפר בהתאם לפסק הדין בעניין מגרון.
כשתגיע תשובתו של בני בגין או של חבריו לממשלה, בעיקר אלה שבשם שלטון החוק סרבו לכל פתרון של הסדרה במגרון, נדווח.