בעקבות התאונה הקשה בין אוטובוס הילדים הפלשתיניים למשאית, תאונה בה נהרגו תשעה ילדים ומורתם מספר משה חסדאי, מי שהיה עד לא מכבר מנהל תחום הדרכה לציבור הדתי והחרדי ברשות לבטיחות בדרכים, ביומן ערוץ 7 על ניסיונותיו החוזרים ונשנים להתריע על הסכנה הגלומה בכביש בו התרחשה התאונה, אך אינו זוכה למענה.
בראשית דבריו מציין חסדאי כי את כיכר אדם השולחת זרועות לעבר ירושלים בכביש המקשר בינה לבין מחסום חיזמה ולעבר ישובי בנימין ומנגד לעבר צומת א-רם, הוא מכנה 'הכיכר האדומה' לנוכח נתוני ההיפגעות בה והנפח התעבורתי העצום המתייחסים למעגל התנועה והצירים היוצאים ממנו. הוא מזכיר שמדי יום עוברים בכיכר זו לא פחות מארבעים אלף כלי רכב.
חסדאי מספר כי התעורר לסוגיה במסגרת תפקידו כבר לפני כשנתיים וגילה שלא קיימים נתוני אמת ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשר לנתוני ההיפגעות של הציבור החרדי ושל הציבור המתגורר ביהודה ושומרון עציון והר חברון, ובהעדר מסד נתונים שכזה לא ניתן לבנות תכניות מיטביות למניעת היפגעות בתאונות דרכים. לדבריו בטרם כניסתו לתפקיד היה נהוג "תיעדוף נמוך של הציבור הדתי והחרדי", הוא אומר ונוקט בלשון מקצועית, אך מוסיף ומדגיש כי הצליח לשכנע את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לבצע מחקר שיספק נתונים אמיתיים יותר על רמת ההיפגעות בציבור החרדי, אך נתקל בסירוב מוחלט בכל הנוגע ליצירת מסד נתונים כזה לגבי ציבור המתנחלים ומשתמשי הדרך בכבישי יהודה ושומרון.
עם זאת מדגיש חסדאי כי בידי משטרת ישראל קיים מסד נתונים על היפגעות בכבישי יש"ע.
להערכתו המניע שגורם לתעדוף נמוך של הציבור הדתי והחרדי הוא אינטרס להציג נתוני היפגעות נמוכים.
באשר לכביש דמים ממש המהווה זרוע קטלנית אחת ממעגל התנועה המכונה כיכר אדם, והכוונה לכביש 437, מספר חסדאי שהחליט לפנות בעניינו, לאחר התאונה שהתרחשה בסוכות האחרון ובה נפגעו בני משפחה מבית אל על אף שהיו חגורים כולם, ובתם נהרגה ושאר בני המשפחה נפגעו קשות בגפיהם, "זה קרה כאשר רכב נהוג בידי רוצח ערבי פלשתיני סטה מהמסלול, חצה פס לבן ופגע בהם חזיתית".
"כתוצאה מהאירוע ההוא לא יכולתי לשתוק עוד. כתבתי דו"ח שהשווה בין הכביש הזה לכבישים דומים לו ברחבי הארץ, והוכחתי שזהו הכביש האדום ביותר מסוגו בישראל", מספר חסדאי המציין גם כי מחלקת הנדסה שפרסמה סקר על הכבישים האדומים בכל הארץ וחשפה כי אינם מטופלים כראוי על ידי הרשויות נמחקה כולה, נסגרה ועובדיה פוטרו.
גם לאחר פיטורי המהנדסים המתריעים המשיך חסדאי לנהל תכתובות ובהן התרעות ובקשות למענה דחוף . "הם דחו את ההתערבות שלי ואמרו לי שאטפל רק בעניינים שלי. פניתי גם כאזרח אבל דחו אותי מכל וכל. מיד לאחר מכן פוטרתי מתפקידי", הוא מספר ומדגיש כי אמנם איש לא קשר בין הפיטורין להתרעות שלא נענו, אך אנשים שהיו בקיאים בפרטי האירועים הגדירו את הדברים כתפירת תיק נגדו, תיק שהוביל לפיטוריו.
חסדאי קובע כי הרשות לבטיחות בדרכים שהוקמה כגוף סטטוטורי עצמאי נשלטת כיום בידי שר התחבורה ובכך נמנעת כל ביקורת. "כל צורה של ביקורת מטעם הרשות לבטיחות בדרכים תסתיים בפיטורין", הוא קובע.
עם זאת הוא מבהיר שלא הרים ידיים ובכוונתו להמשיך ולפעול למען חבריו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים בכדי שיתאפשר לה לבצע תפקידה באופן שהוגדר לה על ידי מייסדיה. הוא מספר על פנייה של חבר הכנסת יעקב כץ, כצל'ה, שהפנה שאלה לשר התחבורה בנושא. השר הבטיח שיבצע מיידית את הדרוש להתבצע, אך "טרם נעשה דבר". לדבריו כל התכניות לביצוע השינויים הנדרשים מאושרות, אך בפועל הן מעוכבות מביצוע.