קריטריון מפלה. אטיאס
קריטריון מפלה. אטיאס פלאש 90

צעירי ישראל ביתנו הגישו הבוקר (שני) עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר הבינוי והשיכון ומועצת מקרקעי ישראל לסטות מהחלטת הממשלה ולגרוע את מרכיב "מיצוי כושר ההשתכרות" מן הקריטריונים לדיור בר השגה.

העתירה הוגשה על-ידי חה"כ פאינה קירשנבאום ממפלגת ישראל ביתנו, על-ידי צעירי ישראל ביתנו ועל-ידי עמותת איילים להתיישבות סטודנטים, אשר מיוצגים כולם בעתירה על-ידי עוה"ד יניב מטלס ויפעת הדר ממשרד עורכי הדין מטלס ושות', במסגרתה מתבקש בית המשפט העליון להורות על ביטול החלטת שר הבינוי והשיכון המתעלמת מהמלצות ועדת טרכטנברג לכלול את פרמטר מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי סף או כמרכיב משמעותי בכלל הקריטריונים לדיור בר השגה.

לדברי עו"ד עודד פורר, יו"ר צעירי ישראל ביתנו, "אנחנו משרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי אבל זה לא מספיק כדי לזכות בהטבה לדירה, בעוד שאחרים פשוט מתחתנים! הגיע הזמן שיתנו זכויות שוות למי שמשרת, למי שתורם, למי שעובד – הגיע הזמן ליצור כאן חברה שמייצרת ולא חברה שמנציחה את העוני. יש לראש הממשלה הזדמנות לשנות. כל מה שהוא צריך לעשות זה לעמוד מאחורי החלטת הממשלה ולקבוע כי הקריטריונים לדיור יהיו בהתאם לאמור בדו"ח טרכטנברג ולכלול את מיצוי כושר ההשתכרות בתנאי סף או כמרכיב משמעותי בכלל הקריטריונים לדיור בר השגה. זה תנאי בסיסי לדרוש מבני זוג לעבוד יחד משרה ורבע – סה"כ 240 שעות בחודש לשני בני הזוג יחד".

בסיסה של העתירה הינה בהתעלמות מופגנת מהמלצות הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בראשות פרופ' טרכטנברג, אשר עיקריה התניית קבלת דיור בר השגה בהשתתפות מבקשי הדיור במעגל העבודה (מיצוי כושר השתכרות) ותרומתם לחברה. ועדת טרכטנברג ראתה במנגנון זה של מיצוי כושר ההשתכרות (יחד עם שירות צבאי או לאומי) תנאי מהותי שיש בו כדי להוות מענה גומלין של המדינה למשרתים אותה ותורמים לה.

עם קבלת המלצות ועדת טרכטנברג החליטה ממשלת ישראל לאמץ את מסקנות ועדת טרכטנברג, עליהם נמנה מרכיב "מיצוי כושר ההשתכרות". עוד קבעה ממשלת ישראל כי ראש הממשלה ושר האוצר יביאו בפני הכנסת או הממשלה הצעות פרטניות ליישום המלצות ועדת טרכטנברג.

אלא שבניגוד מוחלט להמלצות ועדת טרכטנברג והחלטות ממשלת ישראל, הסתבר כי ביום 30/1/2012 החליטו שר הבינוי והשיכון (ממפלגת ש"ס) ומועצת מקרקעי ישראל, אשר שר הבינוי עומד בראשה, להתעלם ולגרוע לחלוטין את פרמטר מיצוי כושר ההשתכרות, תוך הענקת משקל מכריע לשנות הנישואין של בני הזוג.

לטענת העותרים, החלטה זו של שר הבינוי והשיכון מפלה את כלל ציבור תושבי מדינת ישראל ביחס לאוכלוסייה החרדית אשר גיל נישואיה נמוך באופן משמעותי מחתך כלל האוכלוסייה ואשר תוצאתה שיווק משאבי המקרקעין של מדינת ישראל לאוכלוסייה החרדית לבדה. לא זו בלבד שאפליה זו לא נעשתה בחקיקה ועל דעת הכנסת או ממשלת ישראל, אלא זו עומדת בסתירה מוחלטת להחלטות ממשלת ישראל והמלצות ועדת טרכטנברג.

בישראל ביתנו מציינים, כי פעלו ללא לאות על מנת לשנות החלטה זו, אך "משלא צלח הדבר החלטנו לעתור לבית המשפט העליון על מנת שזה יתערב בהחלטה שרירותית ושערורייתית זו אשר תהווה אפליה בקרב הציבור הישראלי ובכיה לדורות".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו