שרת התרבות: אנחנו לא מוותרים על החרדים

השרה לימור לבנת השתתפה היום בכנס ירושלים התשיעי במושב שעסק בנושא "הימין החילוני בישראל - חי וקיים או הולך ונעלם?".

ישי קרוב , ד' באדר תשע"ב

לימור לבנת
לימור לבנת
ניסים לב

שרת התרבות, לימור לבנת, השתתפה היום (שני) בכנס ירושלים התשיעי במושב שעסק בנושא "הימין החילוני בישראל - חי וקיים או הולך ונעלם?".

"בדיון הציבורי, הפוליטי והתקשורתי התקיים לאחרונה ביחס לביטול חוק טל ושאלת גיוס החרדים לצבא", אמרה לבנת, "ברור לכל שלא מדובר פה בשאלות פרקטיות בלבד – גיוס לא גיוס וכן הלאה. מתחת לפני השטח רוחשת כל הזמן שאלת הזהות שלנו, שבמסגרתה החרדים מייצגים קוטב מסוים בזהות הזאת".

לבנת הוסיפה כי "מעבר לדרישה לשוויון בנטל וגם מעבר לקיטוב הנראה הולך וגובר בין המחנות – קיטוב שמביא לעתים לצערנו לתופעות של שנאה הדדית – אפשר לראות את הרצון של החברה הכללית לראות את החרדים משרתים בצבא גם כרצון לכלול בתוך הזהות הישראלית הכללית גם את הזהות החרדית".

"אנחנו לא מוותרים על החרדים, אנחנו מבינים שהם נמצאים בתהליך של השתלבות הולכת וגוברת בחברה הישראלית, תהליך איטי אמנם אבל הוא מתחולל ממש עכשיו לנגד עינינו – ואנחנו מבקשים לעזור לתהליך הזה להתפרש על תחומים נוספים ובראשם הנשיאה בעול השירות הצבאי".

שרת התרבות התייחסה לימין הישראלי ועל הבסיס עליו נשען, "הימין הישראלי מעולם לא שאב את תוקפו האידיאולוגי, המוסרי או הרעיוני מהימין האירופי. איש מאתנו לא ישב לימין (גם לא לשמאל) היו"ר באספה המכוננת של המהפכה הצרפתית. המסורת שלנו בנושא זה אינה אירופית. גם אם היו אי אלה סממנים שהזכירו תנועות ימין אירופיות, הם היו חיצוניים ולא מהותיים".

וגם בנימה אישית סיפרה לבנת, "אני, למשל, מגיעה מבית רוויזיוניסטי שבו אָבִי – שאינו דתי - לא הרשה לי מעולם לכנות עצמי 'חילונית', 'את יכולה לומר שאינך מקיימת את כל המצוות', הוא אמר לי, 'אבל גם אדם דתי אינו מקיים את כל המצוות'. התחנכנו על הערך של מצוות ישוב ארץ ישראל שהיא שקולה כנגד כל המצוות".

"הפרקטיקה הדתית וגם הרעיונות הדתיים לא היו זרים לנו, גם אם סוציולוגית לא השתייכנו לציבור המכונה 'דתי'. מבחינה זאת, הייתי מגדירה עצמי מסורתית. כלומר מי שנטועה במסורת, שמבינה את החשיבות המכריעה שיש למסורת – הדתית, התרבותית, האידיאית – על עיצוב חיינו ועל שאלת הזהות שלנו".

"המסורתיות היא הבנה שהמודרנה על היבטיה והישגיה השונים לא תוכל לספק את האדם החדש, בעצם לא תשרוד – אם לא תציב לידה גם את הערכים הוותיקים ותתיך אותם בזהותנו. הערכים הוותיקים מכילים ערכי דת, משפחה, לאום, אדמה ועוד. והיום – למעלה ממאה לאחר קום הציונות – גם את ערכי הציונות הקלאסית, ערכי ההתיישבות וההגנה על המולדת, מדינה יהודית ועוד".

"שאלת חבישת הכיפה היא היום יותר עניין סוציולוגי מאשר סוגיה תיאולוגית", קבעה לבנת, "כולנו מכירים אנשים שלא חובשים כיפה שאלוהים בלבם ובמעשיהם, ולהפך".

השרה לימור לבנת התייחסה גם לראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, שהיום ציינו 20 שנה לפטירתו, "ראו את מקרה מנחם בגין. יריביו דיברו בציניות על כך שהוא יודע 'לקנות' את ההמונים באמצעות אמירות דתיות כמו 'בעזרת השם' או 'ברוך השם' וציטוט פסוקים וקטעי תפילות. אבל האמת היא שבגין היה אדם מסורתי שהדת הייתה מרכיב חיוני ומכריע בזהותו ובאישיותו ורק בשל כך התנהגותו הדתית הייתה כה אותנטית. והציבור זיהה ואהב את זה, משום שהציבור הישראלי ברובו המכריע הוא ציבור שמרני שלערכים הוותיקים יש משקל חיוני מאין כמותו בזהותו".