ע"פ הכרעת הדין במהלך מבצע עופרת יצוקה בשנת 2008 , נפגש עטו עם אחמד נימר ואחמד דאווית מצור-באחר. נימר אמר שהוא מוכן להכין פצצה לביצוע פיגוע, עטון מסר לו הוראות להכנת פצצה מבלון גז אותן למד מהאינטרנט וסוכם על פגישה נוספת לקידום הקשר. עטון רכש בלון גז, מסרו לנימר, השניים רוקנו את הגז, קדחו חור במיכל, החדירו צינורית בכדי להחדיר חומר נפץ ומפץ חשמלי.
בחלוף מספר חודשים, פגש עטון בדאווית ונענה לבקשתו לרכישת נשק לצורך ביצוע פיגוע. לשם קידום הקשר פנה עטון לנימר וביקש 5000 דולר, נימר העביר את הסכום לעטון.
עטון ודאווית נסעו לבית לחם, שם רכש דאווית אקדח והעבירו לעטון שהחביאו בביתו. לאחר מכן הוחבא האקדח בביתו של דאווית. בשנים 2009-2010 נפגשו השלושה מספר פעמים ושוחחו על רצונם לבצע פיגוע.
בחודש ינואר 2011 החליטו השלושה להעביר את בלון הגז ממקומו ובנוסף דאווית הביא 100 כדורי אקדח שהוחבאו עם האקדח ובלון הגז.
בתחילת שנת 2010 יצר בן דודו של עטון, ג'יהאד אטון, קשר עם אדם שהציג עצמו כמשתייךלארגון החמאס בעזה וזאת לשם התארגנות צבאית באזור ירושלים. גיהאד פנה לעטון, סיפר לו על הקשר עם גורם מעזה ועל כוונה לבצע פיגועים וכי בדעתו לרכוש כלי נשק לשם כך. עטון הביע דעתו ולפיה יש צורך ב-30,000 דולר שיש לבקשם מהפעיל בעזה. ביום 14.2.2011 אכן הועברו לג'יהאד מעזה 10,000 דינר וסוכם על סכום נוסף, ג'יהאד סיפר על כך לעטון, שאמר כי עדיף לרכוש שני אקדחים ורובה.
השופט יעקב צבאן מציין בפסק דינו כי "אין חולק כי כסף זה נוצל לעניין פרטי (סגירת מרפסת) ולא לרכישת נשק”. עטון מצידו טען שמעשיו לא היו רציניים, שהרי במשך שלוש שנים לא עשה פעולה של ממש, ואף הביע צער.
כאמור, נגזרו עליו היום 6 שנות מאסר, מתוכן 5 שנים בפועל ושנה אחת על תנאי אותה ירצה אם במשך שנתיים משחרורו יעבור עבירה מסוג פשע.