כולנו מכירים את התופעה. זה מתחיל בחיפוש של השם שלנו בגוגל. במקרה הטוב, התוצאות הראשונות יהיו דפי המשתמש שלנו מהאתרים שאנחנו מרבים לבקר.
אולי דפים המשמשים לנו כמעין כרטיסי ביקור, דפים על פרסומים אקדמאיים שרשומים על שמינו. אך האינטרנט הוא מקום מסוכן, ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו מושמצים על לא עוול בכפינו, באתרים שמחוץ לשליטתנו, ללא שום דרך לנקות את שמנו. במקרה הטוב, זה מביך. במקרה הרע, תוצאה משמיצה עלולה לבוא לתשומת ליבם של מעסיקים.
מהסיבה הזאת, בית המשפט העליון של ספרד פנה לבית המשפט לצדק של האיחוד האירופאי, במטרה לכפות על גוגל הסרה של תוצאות חיפוש הקשורות למקרים של כ100 אזרחים ספרדים, אשר טוענים שתוצאות של גוגל הקשורות לחיפוש שמם מעלות תוצאות לא מחמיאות במקרה הטוב, ומשמיצות ומכפישות במקרה הרע. התוצאות אמנם לא בהכרח שקריות, שכן גוגל היא סה"כ כלי שדרכו רואים פרסומים במקומות אחרים.
הבקשה על פניה נראית תמוהה, ומשולה בעיני למקרה שבו אלך לראות סרט ובו יהיה תוכן שלא הוזהרתי מפניו, ועל כן אלך ואתלונן בפני החנות שמכרה לי את משקפיי. אך מסתבר שגוגל דווקא תומכת בדרישת הספרדים: "אנו תומכים בזכות להישכח ואנחנו חושבים שיש דרך ליישם פתרון אצל כלי תיווך כמו מנועי חיפוש, בדרך שתגן על הזכות לפרטיות, וגם על חופש הביטוי".
בית המשפט דורש מגוגל דבר מסוים שגוגל תומכת בו, אך עד כמה הדרישה הגיונית? האם גוגל צריכה לבדוק כל תוצאות חיפוש ולברר שהיא לא עלולה לפגוע באדם מסוים? ומתי ניתן לקבוע שתוצאה מסוימת מוציאה דיבה, ולא מהווה עובדה ברורה?
האם האכיפה תתבטא ברמת חברת האם, או שהניטור של התוצאות הבעייתיות יטופל על ידי הסניפים המקומיים של גוגל? ובכלל, האם מי שירוויח ממהלך שכזה הם האנשים אשר נפגעים מתוצאות חיפוש שכאלה, או בעצם מנועי חיפוש מתחרים, שבשל הפופולריות הגבוהה של גוגל, דרישה דומה לא תובא בפניהם, ירוויחו עוד משתמשים?