'החמאס מעוניין בהמשך טפטוף הטילים'

פרופ' הלל פריש, מומחה ליחסי הכוחות בתוך הרשות הפלשתינית, חוקר בכיר במכון בס"א באוניברסיטת בר אילן, קובע ביומן ערוץ 7 כי גם אם את הירי מרצועת עזה מבצעים ארגונים קטנים כדוגמת הג'יהאד המוסלמי והועדות העממיות הרי שהחמאס הוא השולט במתרחש, ונכון עושה צה"ל כשהוא מטיל את כל האחריות לירי על כתפיו.

בדבריו מזכיר פרופ' פריש כי בעבר הלא רחוק, כאשר רצה חמאס להפסיק את הירי ידע לעשות זאת בהכבדת ידו על הארגונים הקטנים. אין כל יחס, הוא קובע, בין רמת השליטה של חמאס לבין אחריותם של הארגונים הקטנים.

"הנוסחה הבסיסית היא תהדייה בין הפלשתינים שבעזה לבין ישראל, אבל הפירוש למונח הזה שונה. ישראל רוצה שקט מוחלט, אבל חמאס רוצה שיישאר טפטוף כדי לבודד את עצמו מהרשות הפלשתינית שתחת עבאס. חמאס רוצה לומר שהוא חלק מההתנגדות ולכן הוא מתיר את הטפטוף שהולך וגובר מאז 2009, המבצע האחרון שלנו ברצועה", אומר פריש המציין כי חמאס כעיקרון אינו מעוניין בהסלמה ברמה המתרחשת כעת ברצועה, אך עם זאת אינו חש בנוח לפעול מיידית למיגור הירי הנוכחי ולכן רק בעוד יום או יומיים יפעל להשקטת הגזרה. "הציבור העזתי רוצה שקט", אומר פריש המוסיף ומציין כי בעוד לארגוני הג'יהאד האיסלאמי והועדות ההתנגדות אין גב ציבורי ברחוב בעזה ומצוקת הרחוב אינה מטרידה אותו חמאס אינו כן. הוא מבקש להוכיח שלטון ומשום כך שקט מלווה בטפטוף טילים הוא אינטרס שלו.

פרופ' פריש מזכיר שאת רצף האירועים הנוכחי החלה ישראל מיוזמתה כאשר החליטה לחסל את קייסי, ועשתה זאת למרות שידעה שהמהלך יוביל להסלמה.

עוד הוא מציין כי פנייתו של חמאס לאבו מאזן והאשמתו את הרש"פ כמי שאינה פועלת למען הציבור בעזה מוכיחה ומלמדת עד כמה קשה המכה הצה"לית על הרצועה. "הפניה הזו מוכיחה שהסלמה תמיד פועלת לטובתנו. הכאב הרבה יותר גדול אצלם מאשר בצד הישראלי. זה ביחס של 15:1".

ומה באשר לזירה הכלכלית. האם ניתן להכביד יד כלכלית על הרצועה ובכך למגר את המשך ירי הטילים? פרופ' פריש אינו סבור כך. לדבריו "יש קבוצות אינטרסים כלכליים בצד הישראלי שמעוניינים בקשר הזה", ובין השאר מדבור בתושבי הדרום שגם ממילא העבודה שם אינה רבה, ופרנסתם תלויה בקשרי חקלאות ומסחר עם הרצועה.

להערכתו גם סיבסוד ממשלתי לתושבים אלה לא יוביל להפסקת הירי שכן אם ישראל תתנתק סופית מהרצועה תימצא לכלכלה העזתית חלופה בדמות מצרים וטפטוף הירי יימשך. "קשה לראות תסריט שיפסיק את הטפטוף. בשנה הראשונה היה מדובר בחמישים טילים במשך כל השנה, אחר כך היו מאתיים, בשנה שלאחר מכן 400 ובשנה הנוכחית נגיע כנראה ל-600 ונצטרך לפעול צבאית".

עוד הוא מוסיף ומעריך כי גם פעולה צבאית ישראלית לא תוביל ליותר משקט זמני. "נהרוס שם תשתיות ונפגע בהנהגה אבל הם יקומו לתחייה אחרי פסק זמן של שנתיים שלוש ויחזרו לירות", הוא אומר וקובע כי מציאות זו תימשך כל עוד איראן תמשיך במימון החמאס, וכל עוד יימשך האינטרס האיראני בירי זה.