
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המפלגות של הח"כים יריב לוין (הליכוד) ועתניאל שנלר (קדימה). ההצעה נדונה בוועדת הכנסת.
הצעת החוק שאושרה סופית, קובעת הוראות בעניין קבלת תרומות ושקיפות לגבי אדם שמסר הודעה על התמודדות בבחירות הבאות לכנסת אך טרם נרשם כחבר מפלגה.
לפי החוק שהתקבל, מתמודד שהודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת, שלא במפלגה קיימת, יחויב בניהול חשבון בנק נפרד לפי הנחיות מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות. על תרומות בסכום העולה על 50 אלף ₪ המתמודד ימסור למבקר, הודעה על כל תרומה שקיבל, תוך 14 יום, בציון שם התורם, פרטיו ופרטי התרומה. ייאסר על מתמודד לקבל תרומה מבני ביתו הסמוכים על שולחנו בסכום העולה על 10 אלפים ש"ח. המתמודד לא יוכל לקבל תרומה מקטין, מתאגיד בארץ או בחו"ל, מגורם לא מזוהה וכן תרומה במזומן בסכום העולה על 200 ₪. אי העברת המידע למבקר, מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שישה חודשים או קנס.
בחוק, נקבעו הוראת מעבר, אשר יחולו על מי שכבר הכריז על כוונתו להתמודד, לפני תחילתו של חוק זה. המתמודד ידווח למבקר המדינה תוך 30 יום, מיום שפרסם המבקר הודעה כי על המתמודד חלות הוראות המעבר, על כל תרומה העולה על 10 אלפים ש"ח ללא פרטי התורם, אלא אם התרומה הוחזרה לתורם. המבקר יפרסם את פירוט התרומות.
בדיון שקיימה ועדת הכנסת להכנת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית אמר נציג מבקר המדינה מר שמואל גולן אמר "יש כיום כ-80 מפלגות מדף, הרשומות ברשם המפלגות, ואינן מיוצגות בכנסת. על אף שהחוק שמאפשר, שני מבקרי המדינה האחרונים קבעו כמדיניות, לא לערוך ביקורת באותן מפלגות מדף. אנחנו שוקלים לבצע ביקורת במספר מפלגות, שידוע לנו שיש בהן פעילות כספית". לדבריו, גם הכנסת רודפת אחר מספר מפלגות, על מנת שישיבו כספי מימון מפלגות שקיבלו, והן חויבו להשיבם.
פרופ' מרדכי קרמניצר אמר בדיון, כי "אחת מתכליות החוק, היא טוהר המידות. אולם, הכנסת עושה זאת תוך ניגוד עניינים מובנה. כאשר מנסים לקבוע כללים לנוסעים שנמצאים כבר על האוטובוס", כדבריו. קרמניצר הציע להקים ועדת מומחים, ע"מ להרחיק את עצמה מהנושא הרגיש הזה. "אני לא יכול להשתחרר מהרושם, שתופרים פה חליפה לאדם מסוים. לא ראוי להחיל את החוק על המקרה הנוכחי. החלת החוק על לפיד מהווה חקיקה פרסונאלית ורטרואקטיבית עד כדי בלתי נסבלת. קשה שלא לראות בחוק, את מפלגות הקרטל, המבקשות למנוע ממפלגות חדשות להתמודד. אם לפיד היה דג רקק, לא היינו נמצאים פה היום. המהלך יחזק את הכוח של מי שחוששים מפניו".
יו"ר הוועדה, ח"כ יריב לוין, אמר "הכנסת באה לסתום פרצה שנוצלה על ידי אדם. ראוי לחוקק את החוק, על אף שברקע, יש מקרה ספציפי. רק מי שאין לו שיקול דעת ראוי, מקים ועדת מומחים. לא כל נושא, מעבירים לוועדה חיצונית, או לבתי משפט. צריך להפסיק לשים את הפוליטיקאים בצד של הנאשמים והאינטרסנטים. זו תפקידה של הכנסת לחוקק חוקים ולקיים דיונים פומביים. התהליך שעבר החוק והשינויים המהותיים שבוצעו בו, מוכיחים שההליך מבוצע לתפארת. הגענו לתוצאה המבטאת איזון נכון, ואני מקווה שההצעה תשיג את מטרתה".
ח"כ עתניאל שנלר אמר "אני לא בטוח שמספיק להותיר את כל הביקורת, לשיקול הדעת של מבקר המדינה. מניסיוני, הלכה למעשה, אם אתה לא מקושר, לא איש תקשורת או אם אין לך הון, אין לך סיכוי להגיע לכנסת". שנלר טען כי "הציבור לא מאמין לנו, כיוון שאנחנו מסתירים את ההון ואת הקשרים. אימון הציבור במשטר דמוקרטי, יבוא מתוך שקיפות".
נזכיר כי מליאת הכנסת אישרה לפני כחודש בקריאה טרומית תיקון לחוק המפלגות. לפי ההצעה המקורית, הכריז אדם בכתב או בעל-פה, במפורש או בהתנהגות, על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת, מבלי להצטרף למפלגה קיימת. יגיש בקשה לרישום מפלגה תוך 14 יום מיום ההכרזה.
בחוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, נכתב כי "הנוסח אשר אושר בקריאה הטרומית, אינו יכול לעמוד חוקתית, בשל חיובו של כל אדם שמצהיר על רצונו להתמודד בבחירות, להתאגד באופן מיידי כמפלגה". בעקבות חוות הדעת, דנה ועדת הכנסת בנוסח מתוקן ושונה מההצעה שאושרה במליאה.
בדיון שהתקיים בוועדה להכנת ההצעה לקריאה הראשונה, אמר ינון "עמדנו על האיזונים הנדרשים בין הערכים המתגוששים בזירה: מצד אחד החובה לשמור על חופש הביטוי הפוליטי. גם תרומה של אזרחים, נחשבת למימוש חופש הביטוי הפוליטי. ועל הזכות להתמודד בבחירות, שהם אבני יסוד במשטר דמוקרטי, ולא לחסום את היכולת של שחקנים חדשים להיכנס לזירה הפוליטית. ומצד שני ערכים שאף הם ערכי יסוד במשטר דמוקרטי; חובת השקיפות, ההקפדה על טוהר המידות ויצירת כללים שוויוניים ככל הניתן, בין המתמודדים בזירה".
ינון הצביע על חוסר הקוהרנטיות שנוצרת בין מפלגה קיימת, שאינה מיוצגת בכנסת ואינה מוגבלת כיום, בתקרת הוצאות לבין ההגבלה המוצעת. לדעתו, מדובר בשינוי קונספטואלי. ינון הציע ליו"ר הועדה, ויוזם החוק, ח"כ יריב לוין, להקים צוות מקצועי בהשתתפות נציגי הכנסת, משרד המשפטים ומבקר המדינה.
