מחבלת פלשתינית. ארכיון
מחבלת פלשתינית. ארכיוןמבט

הנא שלבי, המחבלת הפלשתינית השובתת רעב זה 43 ימים בגלל שהוחזרה לכלא, הפסיקה הערב (חמישי) את שביתת הרעב לאחר שהושג הסכם בינה לבין מערכת הביטחון, לפיו היא תגורש לרצועת עזה לתקופה של שלוש שנים.

על פי ההסכם, בתום שלוש השנים היא תורשה לשוב לשומרון.

הנא שלבי, בת 30, שלבי שוחררה בעיסקת שליט, אולם הוחזרה לכלא כשהתברר שחזרה לעסוק בטרור. היא תושבת הכפר בורקין שבצפון השומרון, באזור ג'נין. בחודש תשרי תש"ע נעצרה שלבי לחקירה בגין פעילות בג'יהאד האיסלאמי.

במהלך חקירתה לא שיתפה פעולה והתבטאה באופן חריג וקיצוני, לרבות איום על חיי חוקריה. בין השאר, היא ניסתה לתקוף חוקר, ירקה על שוטרים, ואף נשכה שוטרת.

בסיום חקירתה, מאחר ולא התגבשו די ראיות להעמידה לדין פלילי, אך מנגד היה קיים חומר מודיעיני רב, מגוון, אמין וחד-משמעי אודות מעורבותה בפעילות טרור, הורה המפקד הצבאי על העברתה למעצר מנהלי לתקופה של 6 חודשים. מעצר זה אושר בכל הערכאות המשפטיות (ביקורת שיפוטית וערכאת ערעור) ואף במסגרת עתירה שהגישה שלבי לבג"צ.

מעצרה המנהלי של שלבי הוארך מספר פעמים, כאשר כל אחת מההארכות נבחנה ואושרה על-ידי כל הערכאות המשפטיות. שלבי הייתה עצורה מנהלית כשנתיים, מתשרי תש"ע ועד תשרי תשע"ב, עד לשחרורה במסגרת העסקה לשחרור גלעד שליט.

מיד לאחר שחרורה של שלבי, החל להתקבל מידע מודיעיני עדכני ומהימן אודות מעורבותה בפעילות טרור, מידע אשר יש בו כדי להצביע על מסוכנתה לביטחון האזור. לאור זאת נעצרה שלבי בשנית בכ"ג בשבט השנה, והועברה לחקירה.

בשב"כ מדגישים כי בעת הפעילות למעצרה ניסתה שלבי, ביחד עם בני משפחתה, להסתיר את זהותה, התנגדה למעצר והגיבה בפראות, תוך צעקות, קללות ואלימות כלפיי החיילים, שהשתתפו במעצרה, לרבות הכאתו של אחד החיילים.

בסיום חקירתה, לאחר שגם הפעם לא נאספו די ראיות גלויות, המספיקות לצורך העמדתה לדין ונוכח המידע המודיעיני החד-משמעי בעניינה, הוציא המפקד הצבאי צו המורה על מעצרה המנהלי לתקופה של 6 חודשים.

הנא שלבי הובאה לביקורת שיפוטית בפני ביהמ"ש הצבאי לעניינים מנהליים. בהחלטתה מיום י' באדר השנה, קבעה כבוד השופטת סא"ל דליה קאופמן כי "המידע המודיעיני אודות המשיבה הינו איכותי, מהימן ומבוסס, וכי הוא מצביע באופן חד משמעי על נחישותה של המשיבה לבצע פעילות צבאית, פעילות שהמשיבה אף החלה באי אלו הכנות לביצועה". עוד הוסיפה השופטת ואמרה כי "מהמידע המודיעיני עולה שאין מדובר בדיבורי התרברבות או דיבורי סרק של המשיבה כטענת הגנה, אלא בכוונה ממשית, שכאמור המשיבה כבר החלה בביצוע הכנות לביצועה".