הסיפור שעוד לא סופר: "הילדה בסוודר הירוק"

סיפורה של ניצולת השואה קריסטינה חיגר שכבר עובד לסרט "באפילה", רואה אור בעברית. ביקורת ספרים.

רחל בן אליהו , כ"ז בניסן תשע"ב

הסיפור שעוד לא סופר: "הילדה בסוודר הירוק"-ערוץ 7
שואה
צילום: פלאש 90

הילדה בסוודר הירוק
קריסטינה חיגר
הוצאת דני ספרים, 262 עמ'

להזדעזע מסיפורי הניצולים, זהו אחד הדברים היחידים שאנו יכולים לעשות כדי לשמר את זכר השואה האיומה.

בכל שנה אנו נחשפים לסיפורים חדשים, לתיעודים שרואים אור - אם בצורת ספר ואם בצורת סרט, ואנו לומדים עוד על הרוח העצומה שפיעמה בהם ובכוחות החיים שבזכותם לא ויתרו והמשיכו להלחם ולשרוד.

לפעמים, דווקא הסיפורים שנראים ממבט ראשון פחות הרואיים, משאירים רושם עז על הקורא וכך קורה בספר "הילדה בסוודר הירוק" בהוצאת "דני ספרים".

סיפורה של קריסטינה חיגר הוא אחד מאלה. זהו סיפורה של ילדה בת 7 שהסתתרה בתוך תעלות הביוב במערכת העירונית של לבוב שבפולין.

משפחת חיגר ירדה לביוב כקבוצה ושם שהתה 14 חודשים, עד שחזרה לראות אור יום.

התנאים האיומים עימם התמודדו חברי קבוצה כללו הליכה בתוך צינורות בקוטר 40 ס"מ מדי יום, כדי להצליח לאסוף מעט מי שתיה ממזרקה שטפטפה דרך החורים. מגורים יומיומיים לצד עכברושים וחולדות, שטפונות באביב של מי שלגים שגבו חיים יקרים של הדוד שטבע ועוד.

הניסים בהצלתה של המשפחה הובלו ברובם ע"י לאופולד סוחה - פולני קתולי שבא לבקר בביוב ולעזור באופן קבוע.

מלבד התנאים הפיזיים הקשים היה על המשפחות להתמודד עם חוסר הפרטיות, חוסר היכולת לראות אור שמש ולשחק ומצבי רוח המשפיעים על כל חברי הקבוצה, במין אינטימיות שנכפתה עליהם.

רק לאחר שהרוסים שיחררו את האזור, יצאו בני המשפחה אל האור ומאוחר יותר עלו לארץ.

היום, קריסטינה היא רופאת שיניים בגמלאות המתגוררת בארה"ב.