הרב יונה גודמן טוען כי לא פעם ילדינו מודעים לסכנה לה נקלע חבר שלהם, אך הם נמנעים לספר למבוגר שמא ייתפסו בעיני אותו חבר "כמלשינים".
לדברי הרב יונה, פעמים שכוונותיהם של הילדים טובות, אך מעשיהם מוטעות והעניין מסתיים באסון שאחד מספיחיו הוא רגשי אשמה קשים של הילד שידע ולא סיפר.ב
אילו סוג מקרים מדובר? מה גורם לילדנו לשתוק נוכח סבלו של חבר ומה תפקידנו החינוכי בנידון? על זאת ועוד בפינתו של הרב יונה המובא כאן לפניכם.