מתערב. פישר
מתערב. פישרפלאש 90

בצד הברכות על היציבות הפיננסית, קרא היום (ד') יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לגלות יתר מעורבות חברתית ולהפעיל לחצים על הבנקים, על-מנת שיורידו את הריבית והעמלות ללקוחות הפרטיים.

במהלך ישיבה מיוחדת שבה סקר הנגיד את ביצועי המשק ב- 2011 ומסר תחזיות ל- 2012, אמר גפני ש"הדו"ח האחרון של בנק ישראל הראה שאמנם הכלכלה חזקה אך יש פערים בלתי סבירים בין שכבות האוכלוסייה. המשמעות היא שיש לבצע מהלכים לחיזוק המדדים החברתיים. בעיה מרכזית היא שיעורי הריבית הגבוהים של הבנקים. אנחנו חיים במדינה שבה לבנקים יש רווחים עצומים ואילו האזרחים נחנקים עם שיעורי ריבית גבוהים ביותר. אז נכון שהיציבות הפיננסית היא יוצאת-דופן ביחס לעולם, אף בנק לא קרס ולא אירעו זעזועים במשק, אך האזרח מן השורה משלם מחיר יקר על היציבות הכלכלית". גפני קרא לפישר להתערב בנושא רווחי הבנקים.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, טען ש"רווחי הבנקים אינם כה גדולים, למעט בנק אחד וכי עליהם להמשיך ולהרוויח תשואה נאותה על ההון על-מנת לשמור על היציבות. עלינו גם למנוע מחנק אשראי מבלי לפגוע ביציבות. מחד, דרשנו מהבנקים להגדיל את יחס ההון שלהם ל- 9% ולבנקים הגדולים 10%, מה שאפשרי אם יגדילו את גיוס ההון שלהם בשוק ההון וזה אינו דבר קל. איננו מעוניינים שהם יסתכנו כפי שאירע בארה"ב ובאירופה. לומר להם להוריד דרסטית את ההכנסות שלהם זה יפגע באיזון. מצד שני, קיימת אי יעילות, יש עובדים מיותרים וקשה לטפל בזה וכן שכר גבוה לא רק למנהלים וכל זה נכנס לעלויות הגבוהות שלהם. יש לעודד את הבנקים להוריד עמלות אך חשוב ביותר שהבנק המרכזי יוודא שהם לא ייקחו סיכונים גדולים שיעמידו אותם בבעיות כפי שקרה בארה"ב, בבריטניה ובאירופה בכלל.

פישר סיכם את שנת 2011. "שנה חלשה בעולם כולו, אפילו בשווקים המתעוררים, שם הצמיחה היתה נמוכה בהשוואה לשנים קודמות. לצמיחה העולמית הנמוכה היתה השפעה על צמיחה מתונה יותר אצלנו. הצרכן הישראלי הוציא פחות משנים קודמות. בעניין הייצוא; חל גידול בייצוא לשוקי המזרח ואילו לגוש היורו נותר יציב יחסית, אך סה"כ הייצוא לא צמח ברמה משמעותית".

פישר ציין ש"קצב הצמיחה בישראל ובעולם ברמת אי ודאות. אם אירופה תמשיך במיתון קל נוכל להתמודד עם זה אך אם יהיה שם משבר פיננסי ומדינות תחלנה לצאת מגוש היורו, נצטרך להתמודד עם זה בזמן אמת. גם הריבית שלנו נקבעת  ביחס לריבית של הבנקים המרכזיים המובילים והיא מתקרבת לאפס. המדיניות של הבנק נועדה לשמור על יעד האינפלציה ומה שגורם לתנודות חדות זה מחירי הייבוא. בקיץ 2008 מחיר חבית נפט הגיע ל- 148 דולר וזה השפיע על עלייה בשיעור האינפלציה. מאוגוסט 2009 העלנו את הריבית עד אמצע 2011 וכשפרץ המשבר באירופה במלוא עוצמתו ופרצה המחאה החברתית הורדנו אותה והיא נשמרה סביב רמה של 2.5%.

פישר הדגיש את "ההצלחה הפיסקאלית של הממשלה בהשגת גירעון של 3%" אך ציין ש"כפי הנראה השנה הגירעון ינוע סביב 3.5% וזו כבר סטייה של 2% מהיעד שנקבע. אמנם אין גידול בהוצאה הממשלתית אך אנחנו נכנסים לתקופת בחירות ויש חשיבות רבה למה שיתרחש בוועדת הכספים. חשוב שלא תתקיים כלכלת בחירות. כבר עכשיו יש התחייבויות עודפות של כ 6.6 מיליארד ₪ וזו בעיה במיוחד אם תהיה האטה בפעילות הכלכלית. יחס חוב – תוצר אמר ש"הוא הנמוך ביותר ביחס למדינות המערב וזה אחד ממקורות היציבות הכלכלית של המדינה. יחד עם זאת, ציין שנטל תשלומי הריבית בישראל גבוה יחסית".

לגבי הדיור אמר, ש"יש גידול במלאי הדירות למכירה ומחירי הדירות נותרו יציבים באופן יחסי". כאמור, בעבר התבטא פישר באופן המרמז על-כך שהבנק המרכזי איננו מעוניים בירידה חדה במחירי הדירות.

בעניין שיעור האבטלה, אמר ש"לפני שינוי שיטת החישוב של הלמ"ס, השיעור היה נמוך ביותר ביחס לכל מדינות המערב אך גם עם שיטת המדידה החדשה, עדיין שיעור האבטלה נמוך. בנושא בחברתי אמר: בהכנסה לפני מיסים הפער הוא גבוה יותר ואחרי מסים. זה לא נכון שהממשלה מחריפה את שיעורי העוני. מ- 2009 עד 2011 כולל יש ירידה קלה בשיעורי העוני אם כי לא מספיקה".