ח"כ יעקב כץ, כצל'ה (האיחוד הלאומי), התייחס במליאה לבחירות הקרובות בעת שעלה להציג הצעת חוק בקריאה טרומית: "עדיין לא קיימנו ישיבה באיחוד הלאומי ולא קיבלנו החלטה האם לתמוך בהצעה להקדמת הבחירות. אני יכול לומר על דעתי בלבד שהעם בישראל נתן ליושבים פה הזו מנדט ל-4 שנים והקדמה תהיה מעילה באמון הציבור ובזבוז כספי ציבור. כשהדברים אינם מושלמים הם מובאים בסוף בצורה חלקית נכה, זה רע לתושבי ישראל ואני עדיין לא יודע איך האיחוד הלאומי ינהג כשההצעה הזו תעלה פה במליאה".
במהמשך דבריו אמר כצל'ה כי הוא "שמח להודיע שבבחירות הבאות האיחוד הלאומי והבית היהודי ירוצו ביחד. אני חושב שזו בשורה גדולה לעם ישראל. הציבור הדתי-לאומי והמסורתי יוכל להרגיש טוב ולבחור באנשים נאמנים שמשרתים מטרותיו בצורה שלמה ולא נכה".
בהמשך הדברים העלה מחדש את הצעת החוק שלו להחלת ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, הזכיר את העובדה שבאזורים אלו חיים כשלוש מאות וחמישים אלף תושבים לבד מסטודנטים ותלמידים המגיעים ממקומות אחרים. כשהוא מדגיש שהוא מבקש להוכיח לעם ישראל מי הדואגים לארץ ישראל ונלחמים למענה הזכיר את שמות כל החותמים בעבר על הצעת חוק הריבונות, ובהם גם חברי כנסת מהליכוד, ישראל ביתנו ומפלגות נוספות.
השר נאמן השיב להצעה בשם הממשלה ובקצרה הודיע שמכיוון שההצעה לא הוגשה לדיון בוועדת שרים הממשלה מתנגדת לה.
חבר הכנסת ציון פיניאן מהליכוד קרא לעבר דוכן הנואמים 'נגד, נגד', ובתום ההצבעה נמנו 4 תומכים - כצל'ה עצמו, חברי הכנסת אלדד ואריאל ועימם חבר הכנסת דודו רותם מישראל ביתנו שהצביע בניגוד לעמדת הקואליציה. מול התומכים ניצבו 14 מתנגדים וההצעה נפלה.
יצוין כי בדברי ההסבר להצעה נאמר: "הצעה זו מבקשת להחיל את החוק הישראלי על הישובים היהודיים ביהודה ושומרון ותושביהם ואין בה כדי לספח את כל יהודה ושומרון למדינת ישראל. הצעת חוק זו אינה פוגעת בעיקרון הטריטוריאליות המקובל בתפיסות משפטיות מודרניות, הקובע כי אנשים החיים בשטח מסוים יהיו כפופים לאותה מערכת חוקים. זאת בשל השינוי החוקי שחל באזור עם הקמת הרשות הפלשתינאית והכפפת רוב ככל הערבים הפלשתינאים למערכת חוקים אחרת. המצב החדש קיבל את ביטויו בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו–1996. המצב הנוכחי יוצר אבסורד – האזרחים היחידים המופלים לרעה הם האזרחים הישראלים – שכל החיובים כמס הכנסה, אגרה, מס רכוש וכיוצא בזה, חלים עליהם בתוקף החוק הישראלי ואילו לא כל הזכויות ניתנות להם כמו העמדה לדין בפני בית משפט צבאי. הכנסת קיבלה כבר בעבר שורה של החלות חוק על היישובים ביהודה ושומרון אבל לא באופן אחיד ושיטתי; דבר זה יוצר אי-אחידות...כדי לבטל את אפליית האזרחים הישראלים וכדי ליצור אחידות בחוק, בשל התמורה שחלה באזור ובחוק, מוגשת הצעת חוק זו".