דגל אשף בשכונת אבו תור היום, ערב יום ירושלים
דגל אשף בשכונת אבו תור היום, ערב יום ירושליםחגי הוברמן

כשדינה ברלין, תושבת אבו תור שבירושלים, עשתה הבוקר את דרכה לביתה, שמעה קולות עזים מכיוון בית הספר הערבי הסמוך אליה. כשהפנתה מבטה אל הרעש גילתה מחזה שצמרר אותה – מסדר ילדים מצדיעים במועל יד ובראשו דגל אש"ף, ואם לרגע פספסתם, מדובר בירושלים... ביומן ערוץ 7 שוחחנו איתה על האירוע.

ברלין מספרת על הצעקות ששמעה מכיוון בית הספר, "צעקות במקהלה, צעקות אחידות", כדבריה. "הסתכלתי למטה אל בית הספר וראיתי במגרש ילדים מסודרים בשני טורים. חשבתי שמדובר באימון ספורט, אבל אז שמעתי את המדריך שלהם צועק אליהם והם מחזירים לו צעקה. בצעקה הראשונה הונף דגל אש"ף, בצעקה נוספת הילדים הניפו את יד ימין בתנועה המזוויעה שמוכרת לנו", היא אומרת ומתארת את תנועת מועל היד שבה צעקו הילדים את קריאותיהם שוב ושוב.

עוד היא מוסיפה ומספרת שהמסדר בוצע במשמעת חזקה מאוד, "מפחיד", כלשונה.

ברלין ניסתה לתעד את האירוע במצלמת הטלפון הסלולארי שלה, אך המרחק ממגרש המסדרים לא אפשר קליטה של המתרחש על המסך. כשהגיעה לביתה התקשרה למשטרה ולעירייה בכדי להתלונן על האירוע. לדבריה במשטרה ביררו את הפרטים המדויקים של האירוע, היכן הוא בית הספר המדובר וכו'. היא השיבה וציינה שמדובר בבית הספר שמול רחוב המלאך הלבן, נקודה שבה מיידים לא פעם התלמידים אבנים על יהודים עוברי אורח, היא מציינת באוזנינו. "הם לקחו את כל הפרטים ואמרו שיטפלו".

כאמור, ברלין פנתה גם לעירייה, ושם הועברה ממחלקה למחלקה עד שהגיעה לפקידה ערבייה שלה הייתה צריכה לתאר את שהתרחש. הפקידה קיבלה לידיה את הפרטים והבטיחה שהנתונים יעברו לידיעת המפקחת שתורה על טיפול במתרחש. ברלין מצידה ביקשה וקיבלה מספר טלפון להמשך מעקב אחר טיפול העירייה במתרחש.

את השיחה עם ברלין ניצלנו כדי לשמוע עוד מעט על שגרת חייהן של שש משפחות יהודיות בלב שכונה ערבית, לעיתים עוינת, אבו תור. לדבריה התחושה המלווה את החיים במקום היא תחושת "שמחה על הזכות שנפלה בחלקנו ושמחה על התקדמות המדינה משלב לשלב".

עוד היא מספרת על אווירה נינוחה יחסית בה מתנהלת השגרה. "במשך היום אנחנו הולכים רגלית, גם הילדים, ובחשיכה אנחנו מלווים את הילדים". ומה באשר לתקשורת עם הערבים שמסביב? "אין תקשורת איתם", היא אומרת וסבורה שלפי שעה אין מקום לקיים תקשורת שכזו, יש לה די 'תקשורת עוינת' איתם, כהגדרתה המעניקה פירוש וממד נוסף למונח הוותיק.