ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ רונית תירוש, קיימה אתמול (שני) דיון בנושא התוויית מדיניות והגנה על הקניין הרוחני במוסדות המחקר והפיתוח בישראל. הדיון התקיים לרגל יום הקניין הרוחני העולמי.
את הדיון יזם הפורום לקניין רוחני של איגוד לשכות המסחר, בראשות עו"ד אוריאל לין, נשיא האיגוד. עו"ד לין טען בפתח הדיון כי " במרבית המדינות המפותחות בעולם המערבי, מבינים כיום את המשקל העצום שבזכות הקניין להתפתחות הכלכלה, ועל מדינת ישראל להבין שההגנה עליה, אינה אינטרס אישי של בעל הקניין, אלא אינטרס לאומי". לין האשים כי משטרת ישראל, אינה מקצה מספיק משאבים לאכיפה בנושא הקניין הרוחני. "דבר אחד ברור – היצירתיות לא תקבל ביטוי, אם אין הגנה על הקניין הרוחני. לאדם לא תהיה מוטיבציה לפתח, אם הוא יידע שלא ישמרו על זכויותיו", אמר לין.
עוד הוסיף, כי "יש להקים גוף מרכזי שינהל את המדיניות בנושא הקניין הרוחני. היום יש השקפות שונות מכל הגופים השונים, ויש צורך בגוף-על מכוון. אם זה טוב לארה"ב וליפן, זה טוב גם לנו". רבים מהנוכחים בדיון תמכו בהקמת גוף-על בנושא, ביניהם פרופ' שנאן הרפז, ממנהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות, שתמך ברעיון ואמר: "למשרד הבריאות יש מודל אחד לקניין רוחני, ואצלנו יש הגדרה אחרת. צריך תיאום ואיחוד של ההגדרות". אל מול טענות אלו, קמו מספר מתנגדים להקמת גוף העל המכוון, ביניהם עו"ד הווארד פולינר, ממונה קניין רוחני במשרד המשפטים, שאמר: "הריכוזיות של גוף-על, קצת מפחידה אותי. יכול להיות שצריך סוג של תיאום, אבל לא בטוח שגוף מתאם זה הפתרון. ייתכן והגופים פשוט צריכים להיפגש מדי פעם ולתאם".
נושא נוסף שעלה לדיון, הוא מסחור הידע, קרי היכולת של חוקרים לסחור בידע שבבעלותם. אופיר אלון, ממינהל הקניין הרוחני בטכניון, אמר כי "כל חוקר בטכניון היה יכול לעבוד בתעשייה עם שכר רב יותר, והם מחליטים בכל זאת להישאר באקדמיה, בגלל שהם אוהבים מחקר. לתת להם את היכולת למסחר את הידע, זה הברז שצריך לשחרר כדי שיהיה כדאי להם להישאר". גם אירית בן שלוש, מאוניברסיטת ת"א, אמרה כי "לגבי מסחור הידע בתעשייה בארץ, המטרה שלנו היא למקסם את תוצרי הידע של האוניברסיטה גם בארץ וגם בחו"ל". אל מול מגמת המסחור, הציגה שרון בר זיו, חוקרת בקליניקה למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, טענות לפיהן תגמול החוקרים עלול להיות בעייתי. "במחקר האקדמי, אנחנו רוצים שהחוקרים יונעו מתוך סקרנות, ולא ממסחור. צריך לזכור שהקניין הרוחני הוא כלי שיש לו עלויות גדולות. כלי שיכול לשנות את מערכת התמריצים של החוקר, מסקרנות מחקרית למסחור. בנוסף, צריך להיזהר שהציבור לא ישלם פעמים – גם למוסדות המחקר, וגם לתגמולים לחוקרים".
בסיכום הדיון, אמר ח"כ דניאל בן סימון, שמילא את מקומה של ח"כ תירוש לקראת תום הדיון, כי "משרד האוצר, חייב להתייחס בהקדם להסדרה של תגמולים של חוקרים שפועלים למען האינטרס הלאומי, בתחומים בהם התעשייה לא בהכרח פועלת ותורמת". עוד הוסיף, ואמר כי "משרד המשפטים והאוצר חייבים לחבור יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים. אין ספק שצריך להגביר את האכיפה בנושא".