כאלף רבנים מהציונות הדתית, זקנים וצעירים, מנהיגים מחנכים ראשי קהילות ורבנים במדים, נפגשו בירושלים לכינוס ראשון מסוגו.
אירוע האחדות הופק לבקשתם של זקני רבני הציונות הדתית, שהחליטו על קיום מהלך שיחבר את כלל הזרמים בציונות הדתית.
כינוס הרבנים עמד בסימן אחדות ירושלים ואחדות בכלל. שני המנחים, הרב אליהו בלומנצוויג ראש ישיבת ירוחם והרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, ניהלו את רשימת הדוברים.
כל הדוברים, רבנים חשובים מכל הזרמים, דברו על חשיבות האחדות והחזרה להנהגת עם ישראל. הכינוס ייזכר ללא ספק בזכות כמות הרבנים, שייצגה את כל הכוחות והזרמים בציבור הדתי לאומי, ריקוד ספונטני אחד, עתיר עוצמה שכלל כל את הנוכחים וברכה אחת, ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות שברך הרב זלמן ברוך מלמד, שלא הותירה אדם אחד באולם עם עיניים יבשות מהתרגשות.
הרב שאר ישוב הכהן הציע להשתמש מעתה במונח אחר שיתאר את אחדות הרבנים, "הביטוי הציונות הדתית לא מצלצל לי באוזניים, זה נשמע עיתונאי, אני מציע שם לתנועה הזאת- דגל ירושלים! זה יהודי, זה מאחד את ציון וירושלים יחדיו וזה ביטוי לאחדות כל הכוחות והגוונים יחד".
הרב יעקב אריאל- עמד על ההבדל והמשותף בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה. הרב חיים דרוקמן, מזקני הרבנים דיבר בהתלהבות על ההזדמנות שבאיחוד הרבנים. "רבני הציונות הדתית מאוחדים! הם מאוחדים בתפיסת התורה השלימה שכוללת בנ"א לחברו, לעצמו, לארצו ולמדינתו - זו תורה אחת שלימה. למרות שיש דברים שיש חילוקי דעות, אבל התורה היא אותה תורה. היחס לעמ"י כולו, הוא 'בנים אתם להשם אלוקיכם' אנחנו שותפים עם כולם, לא מתנתקים מאף אחד ואין כמו יום ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו, שהחברים הם באמת חברים".
הרב דרוקמן הביע את כאבו הגדול לסוגיית מגרון ושכונת האולפנה בבית אל וקרא לראשי המדינה למנוע את העוול, וכן קרא לפעול לשחרור פולארד.
תא"ל הרב רפי פרץ, הרב הצבאי הראשי, אמר לנוכחים, כי הוא תלמיד של רבים מהשורות הראשונות, "אני בא לכאן מתוך הכרת תודה עמוקה לציונות הדתית בכלל שאני זוכה להיות בין אישיה.
הרב נריה גוטל קרא לעמיתיו הרבנים להמשיך לפעול למען עולם התורה "יש כל כך הרבה מוסדות לימוד צריך להמשיך!".
רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, סיפר שכאשר שאלו את אביו הראש"ל הגר"מ אליהו זצ"ל מה יכול להביא את המשיח? השיב: "אחדות הרבנים". הרב אליהו הזכיר בדבריו שאומנם כינוס הרבנים הזה אינו פוליטי, אך עצם קיומו של הכינוס משגר קריאה ברורה לכלל הנציגים הפוליטיים "להיות יחד, להיות איש אחד!"
הרב מאיר נהוראי רב 'משואות יצחק' עמד בדבריו על הלחץ הקיים בין משפחה לקהילה, "אחדות הקהילה צריכה להיות ממונפת ע"מ שניתן יהיה להביא אותה למקומות הציבור שהציבור שלנו יהיה מאוחד, כשהוא רואה את רבניו מאוחדים".
"רבים שואלים, מה מטרת הכינוס, ואולי אפילו חוששים ממנו בבחינת 'יחי הטשטוש המאחד', אמר הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב "אבל המטרה היא כמו שאמר הרב דרוקמן, עצם הכינוס, הוא המטרה, האחדות". הרב אף הפנה קריאה לחזק את מעמד הרבנות הראשית. "ככל שאנחנו רוצים לרומם את א"י, חשוב לחזק את הרבנות הראשית ולא להחליש אותה ושכולנו נעמוד כאיש אחד בלב אחד".
הרב ציון אילוז הציב לרבנים רשימת מטרות מידיות לביצוע "הרמת קרן המשפט הרוחני הוא המפעל הראשוני וההכרחי! הרמת קרן המשפט התורני- פתחו לי פתח והקב"ה ישיבה שופטנו כבראשונה. מפעל הקודש הזה צריך להיות הראשון אחרי קיבוץ הגלויות וממנו הכל יתפתח"
הרב אלי סדן, ראש המכינה בעלי, סיפר לנוכחים מדוע וכיצד הוקמו המכינות הקדם צבאיות. הוא חשף סקר ישן ממנו עלה מה קורה כשמשרתים שירות מלא- 50% מורידים את הכיפה, ובמקרה של קצונה ויחידות מובחרות, הנתונים היו עגומים עוד יותר- בין 70-80% הורידו את הכיפה. סדן יצא לשטח נפגש עם בוגרים כדי להבין מה קרה:
טענה שאומרים- הגענו לצבא שואלים אותנו המון שאלות, ואנחנו לא מצליחים לענות להם. טענה נוספת שעלתה בסקר מהישיבה הלכו לצבא, וכשהפסיקו ללמוד קיבלו רושם מרבניהם לשעבר שהם לא בסדר שלא לומדים תורה, הרגישו שהפנו להם עורף, אז הפנו עורף גם הם.
לכן נפתחו המכינות כדי להילחם בשתי הטענות. קשה ללמוד 3 סדרים גמרא. בשביל לשרוד בצבא צריך ללמוד הרבה אמונה ורוחניות. ההצעות של הרב סדן:
להוציא מהבגרות את מקצועות הקודש, וגם הגיע הזמן שנבין שאם אנחנו רוצים שהחלטות שמתקבלות במדינה תהיינה בעלות אופי יהודי יותר, יש לעודד את טובי הבחורים שלנו ליטול חלק בצבא קבע, בשב"כ במנהל הציבורי וכו'- בכל מקום בו מתקבלות החלטות חשובות במדינה! כיום אנחנו יכולים הכול, אך צריכים לעודד את הנוער. כמובן הסיירת המובחרת הם לומדי התורה!, יחד עם זאת קבע הרב סדן כי 90% מהתלמידים כיום צריך להתגייס ורק עשרה אחוז צריכים ללמוד.
ראש צומת, הרב ישראל רוזן, אמר כי ציונות דתית זה אומר מדינה יהודית. "זה האתגר, מדינה יהודית. איחוד פוליטי של כל קצוות המחנה הדתי זה עניינה של המדינה".
הרב מרדכי גרינברג אמר כי כולם צריכים להסתכל על הנר המערבי- גם הימין וגם שמאל. "אם התורה לא רוצה להתפלל על האחרים, צריך לפקפק בה. מנין התורה הזאת נובעת, אם לא מאנוכיות? הדוגמה לכך - תיכף מסיימים את מחזור הלימוד של הדף היומי, ואיך יכול להיות שלא עושים יחד כולם עושים גמר משותף? הלא זו תורה אחת לכולנו!" הוא קרא לחנך לאחדות בין כל הפלגים.
הרב משה ליכטנשטיין פתח בדברי תודה לקב"ה על האחדות והביע תפילה על העתיד. מה עושים כשיש כמה עקרונות? צריך לבחור אם לחלק או להתמקד. "ישיבות ההסדר בחרו בניסיון לשלב תורה ושירות צבאי, זאת הדרך הנכונה, הציבור לא בשל לבחור רק בזה או רק בזה, יש לנו אתגר - לשלב תורה ומעשה".
הרב אבי גיסר, רב היישוב עפרה, וראש מועצת החמ"ד, סיפר כי בחמ"ד לומדים מעל רבע מיליון ילדים, חיזוק החמ"ד הוא חיזוק עם ישראל, הוא הוסיף כי שמענו בסרטון על מפעלי הציונות הדתית את 'ברכת שהחיינו' ההיסטורית של הרב מימון על הקמת המדינה, וכן 'ברכת שהחיינו' של הרב גורן על שחרור ירושלים והיום שמענו ברכת שהחיינו על המהלך החדש של האחדות, צריך לנצור את הרגע המיוחד שרקדנו ונתנו ידיים זה לזה, כולנו כאחד, ולא לשכוח אותו, ולהמשיך מכאן בכוחות גדולים להמשך עשייה גדולה ומשותפת.
לצד הרבנים, השתתפו בכינוס חברי כנסת מהבית היהודי ומהאיחוד הלאומי. אורן אלימלך מנכ"ל גל אורן BSD, אחד ממארגני האירוע, אמר בסיום האירוע כי משרדו ימשיך להיות מעורב וליזום את החיבורים הנחוצים כדי להביא לידי ביטוי את עוצמת הציבור הציוני דתי והדתי לאומי. "לאירוע כזה יש ערך היסטורי רב, תמיד היינו ונמשיך ללוות את הציבור החשוב הזה".
חברי הוועדה שעמלו קשה על ארגון הכינוס הרב מנחם בורשטיין והרב הלל הורביץ, שלמה רוזנטל, איציק כהן ובניה פרידמן, מארגני האירוע, הביעו שביעות רצון רבה מהצלחת המפגן החשוב, הרבנים נדברו לקיים אירועים דומים בעתיד הקרוב כדי לחזק ולהתחזק.