ביקורת. שופטי בג"ץ
ביקורת. שופטי בג"ץפלאש 90

עמותת "אנונימוס לזכויות בעלי-חיים" ועמותת "תנו לחיות לחיות" עתרו לבג"ץ בבקשה לצו על תנאי שיורה למשרד החקלאות לנמק מדוע לא יותקנו תקנות שיקבעו כללים מינימליים להגנת חזירים מתוקף חוק צער בעלי-חיים.

העתירה מפרטת שורה של פרקטיקות פוגעניות המתקיימות בתעשייה הישראלית ונאסרו במדינות מתקדמות, ביניהן כליאה של חזירות הרות בתאי ריסון שאינם מאפשרים כל תזוזה וחיתוך איברים ללא הרדמה.

"מהאופי החברתי של החזיר, והאינטליגנציה הגבוהה שלו, נובעים גם צרכים מיוחדים" נכתב בעתירה.

"תנאי הגידול הטיפוסיים בדירי חזירים בישראל מתעלמים מאלו. הם מתאפיינים לא רק בפרוצדורות הכרוכות בכאב חריף, אלא גם בבידוד חברתי ובעיקר בכפייה של חוסר מעש ושממון, עד כדי אי-אפשרות להזיז את הגוף וחסך מוחלט בגירויים".

במשקים תעשייתיים בישראל מומתים מדי שנה 180-200 אלף חזירים– יותר מאשר בני בקר (130 אלף). היקף התעשייה הגיע ב-2010 ל-19 אלף טון בשר חזיר, וב-2011 הוערך שוויה תוצרתה ביותר מ-430 מיליון ש"ח.

"מעטים יודעים כי בישראל יש יותר חזירים מאשר בני בקר. זו אחת התעשיות הגדולות והאכזריות ביותר כלפי בעלי החיים", אומר רונן בר מעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים.

"לחזיר שנולד בדיר תעשייתי בישראל חותכים את השיניים הקדמיות, את הזנב, ואחר כך מסרסים אותו – כל זאת ללא הרדמה או אלחוש. את החזירות ההרות מחזיקים בתאי ריסון שלא מאפשרים להן לזוז. שורה של מדינות באירופה ובארצות הברית אסרו בחוק את הדברים האלה, אולם משרד החקלאות נוקט במדיניות מכוונת של סחבת אינסופית".

חוק צער בעלי-חיים מחייב את משרד החקלאות להתקין תקנות להגדרת אופן יישומו בתחומים שונים, וביניהם החזקת חזירים. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ח"כ לשעבר אברהם פורז ב-1999 הוקמה ועדה לבחינת הנושא שהגישה את המלצותיה בשנת 2003, אולם ההמלצות לא יושמו.

בעתירה הנוכחית, שהוגשה על-ידי עורכי הדין יוסי וולפסון, מיכאל ספרד וכרמל פומרנץ, נמתחת ביקורת קשה על ה"סחבת" בהתנהלות משרד החקלאות: "ח"י שנים חלפו מאז חקיקת חוק צער בעלי-חיים, ועשור חלף מאז החל משרד החקלאות לשקוד על התקנת תקנות בנוגע לגידול חזירים. ומה שמאפיין את עבודת המשרד איננו שקידה אלא סחבת. פעם מדובר באי-עשייה גרידא; פעם בקבורתן של המלצות שכבר הונחו על שולחן המשרד; פעם בהמתנה ל'תכנית עבודה'. ומשמחדשים את העבודה בנושא, אין מתחילים במקום בו הפסיקו אותה לפני עשור, אלא מקימים ועדה חדשה. ומשהוקמה הוועדה החדשה, עבודתה מתארכת. ואמתחתו של המשרד עוד מלאה בסיבות ועילות למשוך את הקץ והיד עודה נטויה".