מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעות החוק של חברי הכנסת ליה שמטוב (ישראל ביתנו) ויואל חסון (קדימה) שנועדו לקבוע כי מועד יום העצמאות יחול תמיד ביום חמישי בשבוע בו חל יום ה' באייר.
בדברי ההסבר להצעה של שמטוב, נכתב כי "בסמוך להקמת המדינה, נחקק חוק יום העצמאות, התש"ט–1949, אשר קבע את יום ה' באייר כיום העצמאות וכחג מדינה. ברם, ראשי המדינה לא הביאו בחשבון כי יום ה' באייר נופל, בשנים מסוימות, בימים שישי או שבת. לפיכך, כבר בשנים הראשונות למדינה, תוקן חוק יום העצמאות שלוש פעמים, באופן שאם יום ה' באייר חל ביום שבת, יוקדם יום העצמאות ליום חמישי (ג' באייר), ואם יום ה' באייר חל ביום שישי, יוקדם יום העצמאות ליום חמישי (ד' באייר). זאת, כדי לאפשר לכל בית ישראל לחגוג את יום העצמאות, ללא חשש לחילול שבת.
נושא קביעת מועד יום הזיכרון בערב יום העצמאות, על כל השינויים כתוצאה מתזוזת יום העצמאות, נקבע בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–1963, שעיגן את המסורת שנוצרה בשנותיה הראשונות של המדינה, ואשר על פיה, טקסי הזיכרון מתקיימים יום לפני יום העצמאות.
בשנת 2004, חל יום ה' באייר ביום שני. בשל הקושי לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת, קיבלה הכנסת שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון, לפיהם יידחו שניהם ביום אחד, אם יום ה' באייר חל ביום שני. יוצא אם כן, כי בהתאם לכללי לוח השנה העברי ובהתאם לתיקוני החקיקה, יום העצמאות חל בפועל ביום ה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי בשבוע, ואחרת הוא מוקדם או נדחה. לפיכך, מוצע לקבע את מועד וחגיגות יום העצמאות, על ידי קביעת יום העצמאות ביום חמישי בשבוע בו חל יום ה' באייר".
בדברי ההסבר להצעה של חסון, נכתב כי "מיד בסמוך להקמת המדינה, נחקק חוק יום העצמאות, התש"ט–1949, הקובע את יום ה' באייר כיום העצמאות ומבצר את מעמדו של יום העצמאות כחג מדינה.
לאורך השנים נחגג יום העצמאות בחגיגות והתכנסויות משפחתיות בכל רחבי המדינה, כפי שראוי לחגוג את נס עצמאותנו. יחד עם זאת, המעבר החד בין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמצוין יום קודם לכן, לבין יום העצמאות, מקשה על אלפי משפחות שכולות, ששילמו מחיר כבד עבור עצמאותה של מדינת ישראל. לאור זאת ולאור חשיבות יום העצמאות מוצע לאפשר את הארכת חגיגות יום העצמאות ליומיים על ידי קביעת יום העצמאות ביום חמישי בשבוע בו חל יום ה' באייר. בצורה זו ייחגג יום העצמאות ביום חמישי, וביום שישי, שהוא ממילא יום מנוחה למרבית האוכלוסייה, ימשכו החגיגות. בדרך זו אף לא ייגרמו נזקים למשק עקב קיום יום שבתון נוסף".
מנגד טענו חברי כנסת שומרי מצוות ובהם חברי הכנסת ניסים זאב ומיכאל בן ארי כי מדובר בהצעות חוק הגוררות סוגיה הלכתית סבוכה, שכן לא ניתן לקרוא הלל שלא במועד המדויק בו צוין יום העצמאות. יו"ר הכנסת רובי ריבלין השיב לחבר הכנסת זאב ואמר שביום ה' באייר יקראו את ההלל ואילו החגיגות הממלכתיות יתקיימו ביום חמישי של אותו שבוע. נזכיר כי חבר הכסנת זבולון אורלב הפנה שאילתא הלכתית לרבנים על מנת שאלה יבחנו את ההתייחסות ההלכתית להצעה.
36 ח"כים תמכו בהצעות של שמטוב וחסון ו-4 התנגדו להן. ההצעות יועברו לוועדת החינוך התרבות והספורט, להכנתן לקריאה ראשונה.