כשנחשפים לראשונה לציוריה של נורית, קשה שלא להבחין בעומק הרב שיש בהם. במבט נוסף העומק אף גדל וחושף מעט מעולמה הפנימי העשיר, כהגדרתה: "ביצירות ישנו דיאלוג של האדם עם הקב"ה וכמיהה להתקרב אליו".
נורית גזית, דור שביעי בארץ, נולדה בארגנטינה בשנת שליחות חינוכית של הוריה וגדלה בירושלים, שם ספגה מהמסורת הירושלמית הוותיקה של המשפחה.
כיום, מתגוררת נורית עם משפחתה ביישוב עתניאל בהר חברון ויוצרת בסטודיו שלה הנקרא : "סטודיו פתוח".
העיסוק האמנותי פרץ אצלה במפתיע, ממש כהתגלות:
בהיותה אם צעירה, התבוננה בספר צילומים של הרבי מלובביץ, "אין לי כל הסבר רציונלי, למה שהתרחש אחר כך. לקחתי נייר ועיפרון וציירתי את דיוקנו, נדהמתי מהתוצאה! באותו רגע הרגשתי שהרבי מלובביץ נתן בי הארה לכישרון שהיה חבוי בתוכי ופרץ דרכו החוצה". מאז, לא הפסיקה לצייר כחלק נלווה לגידול שמונת ילדיה", מספרת נורית.
את דרכה האמנותית פיתחה נורית במשך השנים באופן עצמאי, תוך כדי מפגשים עם אמנים גדולים אחת לכמה שנים, מהם קיבלה משוב חיובי להמשיך וליצור.
מלבד היותה ציירת, חובשת נורית בגאווה את הכובע המוסיקלי. המוסיקה מלווה אותה מאז שהיא זוכרת את עצמה בנגינה ובשירה. כמו כן הכתיבה התפתחה אצלה במהלך השנים וכמעיין המתגבר השירים נולדים זה אחר זה, מתוך חוויות החיים והתפתחותם.