מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, עתרו לבג"ץ נגד משרד התרבות בדרישה להורות על חלוקה שוויונית של תקציב המשרד.
בעתירה דורשים העותרים ממשרד התרבות תשובה מדוע לא יעביר חמישית מתקציבו לארגוני ספרות, קולנוע, מחול, תיאטרון, גלריות, שירה, מוזיאונים, בתי ספר לאומנויות, ספריות, אתרי מורשת, ומכוני מחקר לתרבות הערבית שפועלים בישובים הערבים ומפיקים בשפת אמם (ערבית) של חמישית מאזרחי המדינה.
מרכז מוסאוא, החל בהתכתבויות עם משרד התרבות, המדע והספורט, כבר בשנת 2009, הציג את הנתונים המעידים על האפליה בתקציבי המשרד, ויזם דיונים בפני וועדות הכנסת אך ללא תוצאה. במוסאוא מדגישים כי נגרמו לחברה הערבית נזקים קשים, ולמוסדות התרבות הערבים שעומדים בפני קריסה בפרט. בכלל היישובים הערביים ברחבי הארץ אין היכל תרבות אחד שיכול להכיל מעל ל400 צופים, מה שגורם לארגוני תרבות ערביים לנדוד לישובים יהודיים מרוחקים על מנת לשכור אולמות ובמות בהיכלי התרבות שבנו בעזרת מענקים ממשרד התרבות.
עו"ד נידאל עותמאן ממרכז מוסאוא הזכיר כי "לארגוני תרבות ערבים בעיר כמו נצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר עם יותר מ 70 אלף תושבים, נודדים לקיבוץ מזרע כדי להעלות קונצרטים. בערים ערביות כגון אום אלפחם, שפרעם, סחנין, רהט, טייבה ועוד, אין היכלי תרבות, והמשרד לא יזם אפילו בניית היכלים כאלה. לעומתם, מקצה המשרד בהחלטות פוליטיות מפלות גרידא, בנדיבות תקציבים להקמת היכלי תרבות ביישובים הנמצאים בשטחים כמו אריאל וקריית ארבע".
משרד התרבות גם מתעלם מיישום המלצות מבקר המדינה, וביניהם לערוך סקר צרכים מקיף שעל בסיסו תיבנה תוכנית רב שנתית לפיתוח מוסדות התרבות הערבים ולהנגשת התרבות לאזרחים הערבים ברחבי הארץ.
מתברר מתקנות משרד התרבות, לפיהן חולק תקציב 2011, שהתקציב המגיע למעל 551 מיליון שקל, רק כ-18 מיליון (17,965,434 ש"ח בדיוק) הוקצו למוסדות תרבות ערבית, מהם 470 אלף ש"ח למוסדות מוסיקה ערביים, בעוד שלמוסדות מוסיקה יהודיים הוקצו כ-47 מיליון ש"ח. ומתוך 81,4 מיליון ש"ח שהוקצו לתיאטראות בערך 2,4 מיליון הועברו לתיאטראות ערביים בלבד.
מתוך כ-38 מיליון שהוקצו לקולנוע, מוסד תרבות ערבי אחד קיבל 169 אלף ש"ח, ואילו בב"ש והנגב, קיבל מוסד אחד תקציב של 169 אלף שקל מתוך 4,6 מיליון ש"ח שחולקו!המשרד גם חילק למוסדות מחול כ-29 מיליון ש"ח, למוסדות תרבות בקהילה כ-9,4 מיליון ש"ח, לתיאטראות פרויקטים כ-14 מיליון ש"ח, לספרות כ-4,5 מיליון ש"ח, למורשת כ-9 מיליון ש"ח, למוזיאונים כ-37,7 מיליון ש"ח, לבתי ספר לאומנות כ-19,4 מיליון ש"ח, כשאף לא מוסד תרבות ערבי אחד קיבל נתח מהתקציב הנ"ל.
בעתירה טען מרכז מוסאוא כי "בדיקת חלוקת התקציבים במדורים השונים מעלה כי האפליה מושרשת ואף בוועדות המדורים השונות אין כלל ייצוג לאנשי תרבות ערבים. היעדר ייצוג הביא להדרה והתעלמות מהצרכים של ארגוני התרבות הערבים בעת גיבוש הקריטריונים לחלוקת תקציבי התמיכות בידי המדורים השונים".
במרכז מוסאוא הדגישו כי העלייה בשיעור הפשיעה בקרב צעירים ערבים, נובע מהיעדר אלטרנטיבה תרבותית ואפליה בהקצאת משאבים ותקציבים ליישובים הערבים, דבר שגרם למצב בו בין השנים 1990 -2005 יותר ממחצית התיקים שנפתחו במשטרה היו נגד ערבים, ושיעור העברינות אצל הנוער הערבי שבגילאים 12 – 18 הינה פי ארבע משיעור העברינות אצל הנוער היהודי.
עו"ד סאמח עיראקי – היועץ המשפטי של מרכז מוסאוא אומר כי "משרד התרבות והשרה ליבנת אינם פועלים למנות אנשי תרבות ערבים בכל מוסדות התרבות כגון אמנות פלסטית, מוסיקה, מחול, מחקר המורשת, ספרות, תיאטרון, התרבות בקהילה ופסטיבלים. ואינם מיישמים את פסיקת בית המשפט ואת הוראות החוק בדבר ייצוג הולם של האזרחים הערבים במוסדות התרבות הארציים. חוק התקציב של משרד התרבות לשנת 2011 מנציח את האפליה".
המרכז הוסיף בעתירה כי השרה לימור לבנת, קיצצה בתקציבים המיועדים למוסדות תרבות ערבית מאז כניסתה לתפקיד, כאשר קודמה בתפקיד, ח"כ ג'אלב מג'אדלה, הקצה סכומים נוספים לתרבות הערבית בניסיון לסגירת חלק מהפערים שנוצרו בגלל אפלייה ממושכת ורבת שנים בחלוקת תקציבי המשרד. בתשובה למבקר המדינה בדצמבר 2008 טען משרד התרבות כי החליט לבצע "סקר למיפוי צרכים ביישוב הערבי" ולבנות "תכנית תרבותית יישובית לכלל הרשויות בישראל, וממצאי פעולות אלה יילקחו בחשבון כבר בשנת התקציב 2009", וכמובן שהדבר לא נעשה כלל.
ממשרד התרבות נמסר בתגובה: משרד התרבות והספורט רואה חשיבות רבה ופועל באופן שוויוני לקידום ועידוד פעילות תרבותית בקרב ערביי ישראל הן כצרכני תרבות והן כיוצרי תרבות, לרבות מתן העדפה מתקנת למוסדות התרבות הערבית, במטרה לבססם ולקדמם. מוסדות התרבות הערביים זוכים מדי שנה לתמיכה בסך למעלה מ- 11 מיליון שקל במסגרת תקנת תרבות ערבית, זאת כמובן בנוסף לתמיכה שהם זכאים לקבל ומקבלים מכוח התקנות המקצועיות האחרות בתקציב המשרד שעומד השנה על 608 מיליון שקל. תקציב זה מחולק בהתאם לתנאי סף במבחני תמיכה שפתוחים לכלל גופי ומוסדות התרבות בישראל, ללא קשר לשפתם, דתם, השתייכותם האתנית, מיקומם, זהות היוצרים או זהות הארגונים של מקבלי התמיכה. ככל שמוסדות התרבות במגזר הערבי יגדלו ויפרחו, כך יגדל חלקם בתקציב התרבות.
יודגש כי מוסדות תרבות ואמנים ערבים זכו במהלך 2011 לתמיכה של מיליוני שקלים מכוח התקנות המקצועיות. כך לדוגמה נתמכו אשתקד התיאטראות אל מיידן ובית הגפן בכ- 2.5 מיליון שקל מתקנת תיאטרון; האקדמיה ללשון ערבית נתמכה ב 1.3 מיליון שקל. משרד התרבות גם תמך בכ- 5 מיליון שקל בספריות לתרבות הערבית, העניק פרסים בשווי 400 אלף שקל לסופרים בשפה הערבית והקצה 800 אלף שקל ל- 6 פסטיבלים של התרבות הערבית. בנוסף העביר המשרד כחצי מיליון שקל לסבסוד פעילויות תרבות במגזר הערבי במסגרת "תרבות לישראל", הרחיב משמעותית את פעילות פסטיבל המסרחיד שיתקיים הקיץ זו השנה השלישית ברציפות, קיים שלושה קונצרטים פתוחים חינם לציבור במסגרת פרויקט "לילות קלאסיים" (טורעאן, דליית אל-כרמל ומעלות תרשיחא) ובקיץ הקרוב מתוכנן פרוייקט של הצגות חינם לילדי המגזר הערבי. כמו כן, מינתה שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, אנשי תרבות ונציגי ציבור לגופים השונים של המשרד. למען הסר ספק, משרד התרבות איננו בונה היכלי תרבות והקמתם הינה באחריות הרשויות המקומיות. על כן, כל הטוען לאפליה טועה ומטעה. את תשובתו המלאה והמפורטת לעתירה, ימסור משרד התרבות כמקובל לבית המשפט.