הופתע. משה גפני
הופתע. משה גפניצילום: פלאש 90

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע כי מעתה "בכל פעם שתידרש לאשר הפרטה, ועדת הכספים תדרוש דו"ח ממשלתי מקיף לגבי כל ההפרטות שבוצעו עד היום; האם הצליחו והאם השיגו את המטרות המיוחלות. על המשלה להצדיק את הצורך בהפרטות".

בדיון שנערך היום (שני) על מסקנות דו"ח בעניין ההפרטה בישראל שפרסם מכון ון ליר, ציין גפני עוד: "יש הפרטות טובות או סבילות ויש שהן לא טובות ובמקרים מסוימים הן לא פחות מאסון לאומי, כגון הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד. בהצעת ההפרטה הבאה שהאוצר יביא לוועדה, אנחנו נדרוש דו"ח של כל ההפרטות של עשר השנים האחרונות. מי הרוויח, מי הפסיד, האם חסכו כסף, האם השירותים טובים יותר".

יוזמת הדיון, ח"כ זהבה גלאון (מר"צ), ציינה כי "הדו"ח חושף איך המדינה מתפרקת מאחריותה על נושאים בסיסיים. למדינה אין מעצורים. רק בג"צ עצר את הפרטת בתי הסוהר. מעולם לא היה דיון רציני בעניין. הכנסת חייבת להתערב בעניין. יש לקדם חקיקה מסדירה מה מפריטים וכיצד".

ח"כ דב חנין (חד"ש), שיזם אף הוא את הדיון, הוסיף כי "המדינה מתקצבת בחוסר את השירות שצריך להינתן לאזרחים ובנוסף, היא לא מפקחת על הביצוע ואת זה אומר גם בית המשפט העליון, שקבע שאסור להפריט בתי סוהר. תהליכי ההפרטה מהירים ונעשים על חשבון הציבור ובסוף גם לא מוסיפים כסף למדינה כי אם להיפך".

חברי הכנסת חנין וגלאון קראו ליו"ר הוועדה גפני "לקיים יום עיון או דיון מקיף בנושא ההפרטה על-מנת לקבוע עמדה ציבורית בנושא".

ח"כ דניאל בן סימון (עבודה): "הדו"ח חמור בצורה יוצאת דופן. המדינה מתנערת מאחריותה לשירותים הבסיסיים. זאת בעוד ברוב מדינות העולם מתקיים תהליך של שינוי מגמה. האם למדינה יש תפקיד, או שהיא רק צריכה להתעסק בשירות בצה"ל, בתקיפות ובמלחמות או שיש לה גם תפקיד אזרחי".

"אותה מפלגה 'הליכוד' שמקבלת במרמה את קולות ההמונים ובראשה עומד אחד מאחרוני הקפיטליסטים שעוד מאמינים בשיטה, מתנערת מאחריותה לאותם אזרחים", הוסיף בן סימון.

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) אמר בדיון, כי "תהליך ההפרטה סותר את כל התקוות שתלו בו; חלק גדול מההפרטות לא הגבירו את הצמיחה ואף לא הביאו ליתר רווחה להמונים. כלכלה זה לא רק חוב – תוצר ולא רק היי-טק. כלכלה זה גם אי שוויון, יוקר המחייה, רמת החינוך ושכר. אומרים כלכלה נהדרת, אך כלכלה למי? בפועל; לקבוצה קטנה שבזמן הצמיחה נהנית ובזמן משבר הציבור משלם".

מחבר הדו"ח "אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה", ד"ר אמיר פז-פוקס, ציין כי "אפילו הייעוץ הכלכלי יוצא לתאגידים בינלאומיים ואפילו הפיקוח לאחר ההפרטות; לרואי חשבון ועורכי דין. לא ניתן להסתמך על בית המשפט העליון שהוא יעצור את תהליכי ההפרטה. עד היום עצר רק הפרטה אחת (שירות בתי הסוהר) אך אין ספק, שברוב הנושאים החברתיים – הכלכליים הבוערים הוא לא יתערב. מדובר במדיניות של היעדר מימון, היעדר פיקוח ובסופו של דבר גם היעדר תחרות".

פרופ' יצחק גל-נור, לשעבר נציב שירות המדינה וכיום חוקר במכון ון ליר, אמר כי "צריך לקבוע נטל הוכחה על מי שמבקש להפריט שירותים לאזרח, כיצד ההפרטה תקדם את השירות ותוזיל אותו בסופו של דבר. אך חובה שהמדינה תגיש דו"ח מפורט למה ומדוע להפריט ואם כן, מה הנימוקים הכלכליים החברתיים; מי זוכה ומי מפסיד".