גיא מרוז צועק "הצילו"

לפני שנתיים תקף גיא מרוז את כצל'ה בשל כוונתו להקים עיר פתוחה למסתננים. היום כותב מרוז "אדוני ראש הממשלה, אנחנו לא מסוגלים".

ניר הר זהב , כ"א בסיון תשע"ב

התפשטותם של המסתננים ברחבי תל אביב מתחילה להדאיג את תושבי העיר.

העיתונאי גיא מרוז שלפני שנתיים תקף את ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) שקרא לבנות עיר פתוחה למגורי המסתננים שרק בה יורשו לעבוד, קורא במאמר לראש הממשלה לפעול מיידית למיגור התופעה.

"אנחנו לא יכולים יותר. המשימה הזאת כבדה על העם שלך שמתחנן למזור. פעל עכשיו, זאת יכולה להיות שעתך הגדולה", כותב מרוז במאמר תקיף. "אדוני ראש הממשלה, המכתב הגלוי הזה נכתב אליך כי רק אתה יכול. אתה שהצלחת להתל בכל יריביך הפוליטיים, אתה שהבאת עולם שלם להתאגד נגד איראן, אתה שלמרות המחאה נותרת האיש הכי פופולרי בארץ, אתה היחיד שיכול להחזיר לעם שלך את האמון בעצמו", כתב.

"אדוני, אתה מכיר את המספרים. בעוד שורות אלה נכתבות חצו את הגבול עוד כמה מאות מסתננים טריים. בשעות הקרובות הם יעשו צ' ק-אין במתקן סהרונים, יקבלו בגדים ונעליים ויעלו אחר כבוד להסעה למרכז. עניין של שעות ספורות, והם חלק מהנוף של שכונות דרום תל אביב. בערב יעמדו בתור בהמתנה למרק, בבוקר ימתינו בתור דומה לארוחת הבוקר, בין לבין יחפשו את עצמם ואת פרנסתם בעוד התושבים מסביבם מוצאים רק פחד ושנאה. אדוני, עד שתהיה גדר הגיע הזמן לחומת מדיניות בצורה. נכון, התבשרנו השבוע שנתת הוראה לגרש עשרות אלפים, זאת יופי של כותרת, אבל איך? מתי? את מי?", כתב מרוז. 

מרוז מזכיר כי הוא ורעייתו, אורלי, פעלו בעבר נגד גירוש ילדי העובדים הזרים, "כותב שורות אלה ורעייתו היו מהפעילים הצעקניים ביותר נגד גירוש ילדי העובדים הזרים. דווקא משום כך אני מרשה לעצמי לצעוק היום בקול גדול: "לא עוד".  לא עוד שטיפת רחובותיהם וחייהם של אזרחיך החלשים ביותר במי שבשורה התחתונה, ובלי שזו תהיה אשמתם, מביאים להזניית שוק התעסוקה; לא עוד פחד שמוציא את המפלצת החשוכה ביותר גם ממיטב בנינו".

"כדי להבין מה קורה כאן חייבים פשוט לראות, מקרוב, את המעיים המדממים של החברה הזאת. לא, זה לא סרטן, זה פצע פתוח שמאיים לקבור את כולם משני הצדדים, ורק בידיך לעצור את הדימום. אנא ממך, לבש ג'ינס, חולצת טריקו, כובע קסקט ומשקפיים וצא לרחובות תל אביב.

פשוט תעבור שם, אתה לא תאמין למראה עיניך. זה עולם אחר, זאת מדינה אחרת, מציאות שמנצחת כל חלום בלהות. תעבור שם, ודמעות יציפו את עיניך כפי שקורה לכל מי שאוהב את המדינה שבה הוא חי. ואגב, הם מגיעים לכאן כי הם יכולים. נקודה. הם כאן כי סיפרו להם שזאת מדינת כל פראייריה, ועכשיו גם הם קורבן".