משרד ההסברה של הרשות הפלסטינית פרסם ספר המנחה פלסטינים באילו מלים ומונחים עליהם להשתמש בדיבור ובכתיבה, במקום מה שמוגדר בפיהם כ"המונחים המורעלים" אותם מפיצות ישראל וארה"ב. הספר "המינוח - בתחום התקשורת והתרבות הפוליטית" כולל טבלה המפרטת את "המונחים המורעלים" ואת המונחים הפלסטיניים שאמורים להחליף אותם.
ארגון 'מבט לתקשורת הפלסטינית' המדווח על הוצאתו של הספר קובע כי "הספר והמונחים הכלולים בו הינם משמעותיים מאחר שהם משקפים - באופן מדויק ורשמי - את האמונות, האידיאולוגיה והמדיניות של הרש"פ". הארגון מתעד מזה שנים כיצד השיח הפנימי של הרשות הפלסטינית, המופנה לבני עמה, שולל בעקביות את זכות הקיום של ישראל ומאדיר פעולות של רצח ישראלים ויהודים כמעשי גבורה של "התנגדות". לדבריהם "מדריך מינוח זה, שפורסם על-ידי הרש"פ, חוזר ומאשר את העמדות והמסרים של הרשות הפלסטינית, שהתקשורת הבינלאומית ומדינות העולם לרוב אינן מבינות, מכחישות או מתעלמות מהם".
ראשי 'מבט' איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק המפרסמים את פרטי הספר החדש מציינים כי בהתאם לעיקרון ולפיו הרש"פ אינה מכירה בזכותה של ישראל להתקיים נוסחה ההקדמה לספר. משרד ההסברה הפלסטיני מדגיש כי על הפלסטינים להימנע משימוש במונחים המתייחסים לקיום של ישראל כדבר "טבעי". על פי המדריך השימוש במינוח הישראלי הופך את "מהות המפעל הציוני (כלומר הקמת המדינה היהודית) ממפעל קולוניאליסטי גזעני, למפעל של הגדרה עצמית ועצמאות לעם היהודי".
ב'מבט' מדווחים כי הספר מעודד פלסטינים להשתמש במונחים המצביעים על כך שישראל היא תוצאה של "מפעל קולוניאליסטי גזעני", ומנחה שלא להשתמש במונח "ישראל" בלבד, אלא להשתמש בביטוי "קולוניאליזם ישראלי". על פי הרשות הפלסטינית, השימוש במונח "ישראל" כשלעצמו הוא שגוי, מכיוון שהדבר "מתאר את ישראל כמדינה טבעית".
עיקרון נוסף באידיאולוגיה של הרש"פ הינו סירוב להכיר בהתקפות של פלסטינים בהן נהרגו ישראלים, ובכלל זה פיגועי התאבדות נגד אזרחים, כטרור. לפיכך, הרשות הפלסטינית בחרה במונחים הבאים כדי להחליף את המונחים המתייחסים לטרור, המקובלים בישראל וברחבי העולם: התנגדות במקום טרור, איש התנגדות במקום מחבל, פעולות בקשת שהאדה במקום פעולות התאבדות, במקום המונח 'האלימות הפלסטינית' המונח 'ההתנגדות הלגיטימית', במקום הרוג יש לומר שהיד.
עוד מציין הדו"ח של 'מבט' כי מהספר עולה התפיסה בה מסרבת הרשות הפלסטינית להכיר בכך שהמאבק של ישראל נגד הטרור הפלסטיני הוא הגנה עצמית. את זאת הם מבטאים באמצעות דה-לגיטימציה לכוחות ולאמצעי הביטחון הישראליים בכך שהיא מחליפה את המונחים הבאים: במקום 'שר ההגנה (הביטחון) הישראלי' שר המלחמה הישראלי, במקום 'כוחות הביטחון הישראליים' המונח 'כוחות הכיבוש הישראליים', ובמקום 'גדר ההפרדה' יש לומר 'גדר ההפרדה הגזענית'.
בנוסף מסרבת הרש"פ להתייחס לאזרחי ישראל הערבים כ'ערבים ישראלים' או 'ישראלים ערבים'. משרד ההסברה הפלסטיני כותב: "המונח החלופי ל'ערביי ישראל' הוא 'העם הפלסטיני בשטחי 48'".
ב'מבט' מציינים כי "המונח "שטחי 48'" הוא מטבע לשון פלסטיני שנועד לשלול הכרה בישראל, אשר מחליף כל התייחסות לשטחי ישראל שבקו הירוק. מטבע לשון זה, הוא למעשה קיצור של הביטוי המלא הנמצא בשימוש ע"י הרש"פ – 'השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1948'".
הספר כולל גם מונחים פלסטיניים המשמשים תחליף למינוח הישראלי הקשור להיסטוריה ולמסורת: במקום 'מגן דוד' המונח הפלסטיני המתוקן הוא 'כוכב בעל שישה קודקודים', במקום 'כותל הדמעות (הכותל המערבי)', המונח הוא 'כותל אל-בוראק'.
ב'מבט' מסכמים ואומרים כי "ספר זה, שפורסם על ידי משרד ההסברה הפלסטיני חשוב משום שהוא מאשר במסמך רשמי של הרש"פ ומודיע בגלוי את מה שמכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד ומפרסם מזה שנים - שהמינוח של הרש"פ, בו משתמשים מנהיגי הרשות הפלסטינית וכלי התקשורת הנמצאים תחת שליטתה - הוא מינוח שנבחר בקפדנות, ומשקף את העמדה והמדיניות הרשמית של הרש"פ".
ועוד שורת מונחים ו"תרגומיהם" במילון הפלסטיני: במקום 'פריסה (ישראלית) מחדש' המונח 'נסיגה מאדמות כבושות', במקום הפלסטינים יש לומר 'העם הפלסטיני', במקום הרשות הפלסטינית המונח הוא 'הרשות הלאומית הפלסטינית', במקום 'שטחי הרשות ו'האוטונומיה'' המונח 'השטחים הפלסטיניים המשוחררים', במקום 'מזרח ירושלים' המונח הוא 'ירושלים הערבית', במקום 'הדרישות הפלסטיניות' יש לומר 'הזכויות הפלסטינית', 'הרשויות הישראליות' מכונות במילון 'רשויות הכיבוש הישראלי', 'בתי הכלא הישראליים' מכונים 'בתי הכלא של הכיבוש הישראלי', המונח 'הקו הירוק' מוחלף בביטוי 'גבולות שנת 1967'.