את רעיון הקמת השכונה לזכרם של איטה ואפרים צור הי"ד שנרצחו בפיגוע ליווה, באהדה ראש הממשלה נתניהו בממשלתו הראשונה לפני 15 שנה.
לדאבון הלב נגזרה גזירה על ההתיישבות בכלל ועל תושבי שכונת האולפנה בפרט, כשממשלת ישראל החליטה להוציא מביתם 33 משפחות תמימות לב חפות מכל פשע, זאת לאחר שהחל מלפני 12 שנה הושיבה אותם ממשלת אהוד ברק בבתים אלו באמצעות מענקים תמריצים ומשכנתאות וחיבור בתיהם לתשתיות.
בשל התנהלות כושלת ומגמתית (כהגדרותיהם של מספר שרים) של פקידי משפט במשרדי הבטחון והמשפטים, שעוד תיחקר בכלים החוקיים המתאימים, הובאו בפני בג"ץ עמדות המנוגדות לאמת ולמוסר ולזכויות אדם של התושבים. כך למשל נקבעה בפני בג"ץ עמדה כאילו קרקע השכונה פרטית ושייכת לעותר הערבי בעוד הדבר לא הוכח ואף נידון בבית המשפט המחוזי. כך למשל מעולם לא הובאה עמדת תושבי השכונה שכאמור יושבו בה בעידוד ותימרוץ הממשלה עצמה ומעולם לא היתה להם זכות שימוע. כך גם הובאה בפני בג"ץ עמדה שכוונת המדינה להרוס השכונה בעוד לא כך הדבר. גם הבג"ץ מעולם לא שאל את נציגי המדינה מדוע היא איננה מתחשבת בהודעתה בפניו בזכויות האדם של תושבי השכונה.
למרות הכאב הגדול הפרטי של כל אחד ואחד מאתנו, המשפחות הנעקרות והמשפחות הנותרות, אנו זוכרים כולנו שהמאבק הוא בעיקרו לא מאבק פרטי אלא מאבק המהווה נדבך נוסף במאבקו של עם ישראל מול אומות העולם על ארץ-ישראל ומול החוששים מפניהן, ועל כן מאבקנו הוא מאבק של כל עם ישראל לדורותיו בארץ ובגולה. 
ממשלת ישראל למעשה החליטה על פירוקה של קהילה מדהימה. 33 המשפחות המוגלות מבתיהם ו-18 המשפחות הנותרות הקימו יחדיו מרקם חיים הדור ביופיו וחיזקו אחד את השני בשמחות וגם בעצב. 
למרות טענותינו המרובות והמוצדקות, מקובלת עלינו ההנחה שהממשלה בחלקה המרכזי איננה חפצה לכתחילה ברעתנו, אלא שלא עמדו לה כוחותיה מול ארגוני השמאל הקיצוני המבקשים לשרש את היישוב היהודי כולו מנחלת אבותינו הקדמונית, ערש בית חיינו, ירושלים, יהודה ושומרון, ושבשת"פ מצער עם שופטי בג"ץ והפרקליטות הביאו לתוצאה עגומה, לפיה עלינו לעזוב שלא מרצוננו את בתינו.
שכונת האולפנה הינה שכונה של אנשים קדושים פשוטו כמשמעו. מתגוררים בה סלתה ושמנה של האומה, תלמידי חכמים, דיינים, רבנים, אנשי מעשה ואנשי בטחון, קצינים, אנשי חסד ונשות חיל. ממשלת ישראל למעשה החליטה על פירוקה של קהילה מדהימה. 33 המשפחות המוגלות מבתיהם ו-18 המשפחות הנותרות הקימו יחדיו מרקם חיים הדור ביופיו וחיזקו אחד את השני בשמחות וגם בעצב.
מעת שידיעה אקראית בעיתון איזכרה את שכונת האולפנה ככזו שיש על עצם קיומה איום מצד פרקליטות המדינה והבג"ץ, נרתם לעזרתנו יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) שהעלה לרגל לבקרנו 50 שרים וחברי כנסת בתוך חצי שנה. כולם כולם הבטיחו כי שכונתנו היא קו פרשת המים ויעשו כל שלאל ידם למנוע את מעשה העוול הזה של הריסה לשם הריסה. בכל פעם מחדש טרחו המשפחות לארח לסעודות בוקר, צהרים וערב את נבחרי הציבור ונתנו בהם אמון רב. לצערנו בשעת מבחן, מול פנינו כצופים ביציעי מליאת הכנסת, הפנו לנו עורף רבים ממי שאירחנו בתינו, כל השרים וסגניהם, ואף כמה חברי כנסת.
לאחר שנסוג רוה"מ מהודעתו קבל עם ועולם שפגיעה בשכונת האולפנה הינה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, הודיע בהודעה נוספת על מתווה של הסרת טבעת החנק על הבנייה בבית-אל שמקיפה אותה בשנים האחרונות ובפרט בימי כהונת הממשלה הנוכחית. זכתה שכונת האולפנה שברובה אינה אלא שכונת בוגרי ישיבת בית אל שבראשה עומד מורנו ורבנו הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, ענק רוח בעל כתפיים רחבות מאד המנחה ומדריך אותנו בנועם עבודת ד' הייחודית שלו בשמחה תמידית ובראיית הטוב. הרב מלמד שליט"א התבקש ע"י נציגי ממשלת ישראל לקבל את מתווה נתניהו ובתמורה לכך להסכים להתפנות בשלום של תושבי השכונה ללא מאבק מול 3000 שוטרים שהממשלה הועידה לכך.
בעשרת הימים האחרונים נשאו ונתנו שלוחי ראש הממשלה וצוותו וכן שר הבטחון וצוותו עם הרב מלמד וראשי הציבור בבית אל בהנהגת משה רוזנבוים, ראש מועצת בית אל, כדי להבטיח את נכונות רוה"מ לבנות ולפתח את בית אל בהיקף של לפחות 300 יח"ד בלוח זמנים מוגדר ומוסכם, כשדרישת הרב וראשי הציבור היתה ערובות לכך שהמתווה על שלושת מרכיביו אכן יכובד.
כזכור המתווה כולל א] בנייה של 300 יחידות דיור בבית אל עם לוח זמנים סביר מצורף; ב] ערובה לכך שבעתיד לא יצאו מתחת ידי הממשלה פרקליטות המדינה ומשרד הבטחון הודעות והחלטות אבסורדיות על הריסות שכונות ויישובים פורחים; ג] ניסור הבתים והעתקם והימנעות מהריסת הבתים. הריסה בתים בארץ ישראל תהווה פגיעה שלא ניתן להמעיט מחומרתה. בהריסתם תתקיים חלילה קינת דוד המלך: "אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים", שיצפו מסביב איך יהודים מחריבים במו ידיהם את בתי עצמם סתם כך לצורך הרס לשם הרס בדומה לדברי האם המזוייפת במשפט שלמה האומרת על התינוק "גזורו - גם לי גם לך לא יהיה".
לאחר התייעצות של הרב מלמד שליט"א עם ראשי הציבור ונציגי השכונה והבאת הדברים לפני כל התושבים בפגישה שהתקיימה הערב, הוחלט לקבל בלב כבד את מתווה הממשלה.
אנו מבקשים לחזור על דברי הרב מלמד, כי הצעת המתווה בתמורה לבנייה לה הציבור זכאי בכל מקרה, וחובה
אנשי שלום אנחנו. מסירות נפש על מאבקים שנועדו לכשלון במבחן התוצאה שלהם, מול ממשלת ישראל שלא עמדו לה כאמור כוחותיה לגונן על אזרחיה, קורעת את הציבור כולו ואת הציבור שלנו בפרט ומכלה את כוחות היצירה שלנו שנועדו לשם בנין האומה והארץ על הממשלה לספקו בכל מקרה, בתמורה להסכמה לסילוק מהבתים כמוה כאמירה לאב כי יילקח ממנו בנו ובתמורה יקבל עשרה אחרים. הכאב על הבתים הנלקחים לא יחדל והכתם לא יוסר מהממשלה.
עם זאת, אנשי שלום אנחנו. מסירות נפש על מאבקים שנועדו לכשלון במבחן התוצאה שלהם, מול ממשלת ישראל שלא עמדו לה כאמור כוחותיה לגונן על אזרחיה, קורעת את הציבור כולו ואת הציבור שלנו בפרט ומכלה את כוחות היצירה שלנו שנועדו לשם בנין האומה והארץ. לא זו אף זו: מאבקים אלו יש בהם כדי לבלבל את צעירינו מי אוהב, מי אויב, ומי טועה. אנו כולנו אנשי בטחון המשרתים בצה"ל, קצינים וחיילים, והעמדת הממשלה מולנו של אנשי בטחון שאומנו ללחימה בפשיעה ובאויב מזיקה מאד לכולנו ולחינוך בנינו ובנותינו בחינוך שאמון על שלמות בעבודת ד' הכולל ראייה במדינה ראשית צמיחת גאולתנו. שליחת כוחות הבטחון לבושי מדים שחורים כמו בגוש קטיף בידי הממשלה הנוכחית כדי להילחם כרובוטים באחיהם הינה נזק בל ישוער ואנו עומדים כמובן מאחורי החלטת הרב שליט"א, ש-33 המשפחות תעזובנה את בתיהן באופן שייתר את הצורך במחזות שאיש מעמנו אינו רוצה בהם. כמובן העזיבה נעשית בכפיית הממשלה ובשום אופן לא ברצון.
בחבלי הארץ ששוחררו במלחמת ששת הימים מתגוררים כ-700000 יהודים ובע"ה בעוד מספר שנים כבר יעמוד המספר על מיליון נפש. בע"ה מעוול זה נתחזק כולנו ונתפלל לד' אלקינו לימים בהם תהיה בישראל הנהגה שכוחותיה יעמדו לה מול לחצים אמיתיים ודמיוניים. נשנן כולנו את תפילתו של יהודי הנאמרת 3 פעמים ביום: "השיבה שופטנו כבראשונה ויועצינו כבתחילה".
אנו מבקשים כבר בשלב זה של התקופה הקשה הפוקדת אותנו להודות לכל מי שתמך ופרגן, מכל רחבי הארץ, והביע עמנו הזדהות, הן בביקורים כאן, הן בתרומות של מצרכי מזון שפינקו וחיזקו אותנו, רשתות מזון ובתי חרושת, לנוער הנפלא שהפגין בצמתים, תלה כרוזים, כתב מכתבים, פנה לשרים ולחברי הכנסת, ולנוער שהגיע לשכונת האולפנה וביקש במסירות נפש להגן על בתי ישראל על אדמתם ולחובקם בלא שום הסכמה לעוזבם.