"היינו עסוקים ופעלנו בכל רחבי הארץ גם בחודשי החורף, וכשרואים שאנחנו לא מתכוונים לשתוק, הם רוצים עכשיו להשתיק אותנו בכוח", כך אמרה היום (יום ג') סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה החברתית, בכנס באוניברסיטת חיפה.
שפיר, שהשתתפה בפאנל בנושא "שנה למחאה החברתית", שהתקיים במסגרת הכנס הבינלאומי של האגודה ללימודי ישראל שנערך השנה באוניברסיטת חיפה, הרבתה להתעמת עם ד"ר אבי שמחון, יו"ר הוועדה המייעצת לשר האוצר וחבר ועדת טרכטנברג, שטען כי הממשלה הנוכחית פעלה רבות בנושאים הכלכליים-חברתיים וכי טענות רבות של אנשי המחאה אינן מוצדקות.
לגבי האירועים של השבוע האחרון אמרה, "מה שראינו השבוע היה פרץ ספונטני של מחאה, כשהפעם זה היה לא רק על המציאות החברתית אלא אפילו על הזכות הבסיסית שלנו למחות, על מהי דמוקרטיה".
"אני מייצגת דור שהלך והתגייס ותרם ועשה את כל מה שביקשו ממנו, ובזמן שהוא תרם גנבו לו את המדינה. ואפילו לא שאלו אותו אם זה בסדר – אם זה בסדר לקצץ בחינוך או בבריאות, אם זה בסדר להפריט את שירותי הרווחה. הפוליטיקאים שברו את החוזה איתנו – אנחנו עמדנו בצד שלנו בהסכם, אבל אז בא השלטון ואמר – זה שלנו", ציינה.
כשנשאלה לגבי הפעולות העתידיות של תנועת המחאה אמרה שפיר כי המטרה שלהם היא להמשיך ולפעול בכל רחבי הארץ ולעודד ולעורר עוד ועוד אנשים לקחת אחריות ולבצע שינויים. "בהתחלה המטרה שלנו הייתה להוציא כמה שיותר אנשים החוצה. האמנו שאם יהיו הרבה אנשים, אז יבינו שאנחנו צודקים, שזה מה שהעם רוצה – ועשינו זאת. אבל גם לאחר שחצי מיליון איש יצאו לרחובות, שום דבר לא השתנה".
עוד אמרה שפיר, כי הפוליטיקה לאורך השנים במדינת ישראל היא פוליטיקה של הפחדה, "כשלא מפחידים אותנו עם המצב הביטחוני, אז מפחידים אותנו עם המצב הכלכלי. שר האוצר אמר שאנחנו לפני 'מלחמת עולם כלכלית' ואחרים אמרו שהמחאה היא 'פיגוע כלכלי'. הרטוריקה היא תמיד מלחמתית. זו הפוליטיקה שאנו רוצים לגרש".
לדבריה, הדרך המרכזית לשנות את המציאות החברתית-כלכלית לעומק עוברת קודם כל דרך שינוי דפוסי ההצבעה, "יש 40% מהציבור שבכלל לא השתמש בזכות הבחירה שלו, וגם אני הייתי אחת מאלה שלא הצביעו. אנחנו בעד שאנשים צעירים ומוכשרים יכנסו לכל תחום, לא רק לפוליטיקה אלא גם לחינוך ולרווחה. אסור לנו להדיר את עצמנו משום מקום".
הכנס ה-28 של האגודה ללימודי ישראל, שמתקיים השנה באוניברסיטת חיפה, משך אליו מאות חוקרים מרחבי העולם, כשהנושא המשותף לכולם – חקר ישראל. בכנס למעלה מ-150 הרצאות ועשרות פאנלים בנושאים מגוונים – החל מחקר העליות הראשונות, דרך השפעות תרבותיות, נושאי מגדר, יהודים-ערבים, יחסי חוץ ועוד. בראש הכנס עומד פרופ' גור אלרואי, ראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.