ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ רונית תירוש שמעה היום (ד') את דיווחה של הועדה העליונה לניסויים בבני אדם, שהציגה את דו"ח סיכום פעילותה לשנת 2011.
מהדו"ח עולה כי מתרבות הבקשות לניסויים בבני אדם (חשוב לציין שמדובר גם ברקמות שהוצאו מגוף האדם), וכי הועדה מאשרת ניסויים לאחר בדיקה אתית מחמירה.
ח"כ תירוש ציינה כי היא רואה חשיבות רבה בזהירות בנושא ניסויים בשיבוט בני אדם. "ישראל נמצאת בחזית העשייה בתחום תאי הגזע והמחקר, כיום עושים דברים שהם בגדר מדע בדיוני", אמר פרופ' צבי בורוכוביץ, יו"ר הועדה העליונה לניסויים בבני אדם.
הוא הוסיף ואמר כי "וועדת הלסינקי משתנה מעת לעת ומרחיבה את ההלכות והכללים והכל תוך הקפדה על עקרונות בסיסיים של כבוד האדם ואתיקה מקצועית. המחקרים עוברים אישורים רבים, לאחר שמוודאים כי המחקר אכן ניתן לביצוע ויש בו תועלת אמתית".
בדו"ח הועדה שהוצג לחברי הכנסת, צוין גם כי יצאה כבר טיוטת קול קורא של הממשלה להקמת בנק של דגימות ורקמות למחקר גנטי ומתקיימות פעולות לקידום הקמת בנקים כאלו. יחד עם זאת, צוין כי בטכנולוגיות שקיימות היום ניתן לפתח תאי עצב ורקמות מדגימת עור קטנה, מרוק ואפילו מדגימת דם, תאים שניתן יהיה להשתיל לאדם ללא דחיה מגופו של המטופל.
"צריך להיזהר ולוודא עם הנחקר שהוא אכן יודע את ההשלכות של מחקר ברקמתו והוא מסכים לכך שעלולים להתגלות מחלות או דברים נוספים שלא ידע עליהם קודם ומשמעותן לא נעימה במיוחד", הוסיף פרופ' בורוכוביץ.
ח"כ רונית תירוש סיכמה את הדיון וציינה כי היא מברכת על פעילות הוועדה: "יש מגמת עליה בדרישה לניסויים בבני אדם והכל בגלל החידושים הטכנולוגים וחוקרים שרוצים לשפר את הרפואה והידע. אני רואה בחיוב את ההתעקשות של הוועדה להיזהר בניסויים גנטיים ושיבוטים".
תירוש הוסיפה כי יש צורך לפשט את מכתב האישור עליו חותם הנחקר, כך שיהיה כתוב בשפה פשוטה וברורה.ח"כ תירוש נזפה במשרד הבריאות שמעכב את החקיקה בתחום זה במשך תקופה ארוכה: "לא ייתכן שהמודרניזציה משפיעה כה מהר על חיינו והחקיקה מתעכבת ובסוף לא תהיה רלוונטית", דברי ח"כ תירוש.