הרצל מקוב, כיום מנהל מרכז מורשת בגין ובעבר ראש לשכתו של ראש הממשלה יצחק שמיר, מספר ביומן ערוץ 7 על ייחודיותו של האיש שהלך לעולמו אתמול ומחר (ב') יובא למנוחות.
בראשית דבריו נשאל מקוב מה ראה שמיר כגולת הכותרת של פעילותו הציבורית, ובתשובה הוא מספר כי גם שמיר עצמו התייחס לשאלה זו ואמר שבעיניו הדבר החשוב ביותר שעשה הוא העלייה מברית המועצות לשעבר.
מקוב מזכיר כי נושא זה הוא שהכניס את שמיר למעשה לפוליטיקה הישראלית, כאשר כבר בשנת 69' פנה למנחם בגין וביקש ממנו עם פרישתו מהמוסד לעמוד בראש אגף העלייה מרוסיה בתנועת חירות. בהמשך הפכה סוגיה זו של העלאת יהודי ברית המועצות לשעבר לגולת כותרת של פעילותו כאשר נאבק בממשל האמריקאי ובקהילה היהודית בארצות הברית כדי למנוע מעמד של פליטים לעולים, מעמד שהיה עלול להוביל אותם להגיע לארה"ב ולא לישראל. מאבקו זה עלה יפה והוא הצליח לשכנע את האמריקאים בטיעוניו, "הוא ראה בתוספת מיליון יהודים מברית המועצות מנוע צמיחה וגם כוח אסטראטגי".
על העבודה עם שמיר שהיה אז בן למעלה משבעים והוא כבן 35 מספר מקוב כי ברמה האישית מדובר במי שידע להיות אדם חם ואוהב, לכבד ולשוחח על נושאים רבים בנסיעותיהם הארוכות ברחבי הארץ.
על הלשכה מספר מקוב כי זו הייתה כלשונו "הרמונית מאוד, לשכה קטנה יחסית, מהודקת ועניינית, ברוחו של שמיר". הוא מסביר את דבריו ומציין כי בעוד כיום לשכת ראש ממשלה כוללת צוותי ענק העוסקים ביחסי תקשורת חו"ל ותקשורת פנים הרי שבלשכת שמיר היה הוא עצמו גם מנהל וגם דובר לתקשורת הישראלית ועימו עבד דובר נוסף שעסק ביחסי חוץ. הדברים באים לידי ביטוי, מסביר מקוב, בעיקר באוריינטציה של הדברים, שכן באותם ימים היועץ האסטרטגי לא עסק בתקשורת, ואילו כיום הייעוץ האסטרטגי הוא הייעוץ התקשורתי מתוך החשיבות העליונה שניתנת לשאלת היחצ"נות של ראש הממשלה בעיני האזרחים והעולם.
מקוב משווה את התנהלותו של שמיר במצבי לחץ, כאשר איום פוליטי מרחף מעליו, ורואה הבדלים תהומיים. "הוא היה איש קר רוח באופן על אנושי. כשהיה משבר פוליטי שמאיים על הקואליציה הוא היה נכנס עם גורם ביטחוני ועוסק בעניינים הביטחוניים כאילו העולם רגוע לחלוטין. אחרים לעומתו מבטלים כמעט הכול ופועלים בהיסטריה".
"הוא היה בוס מאוד נוח. לא מתלהם. הרגישו אותו משחקי הכוח של הפוליטיקאים, דבר שהוא לא הצליח להבין מאיפה זה מגיע, וטיפשות".