שנלר
שנלר צילום: פלאש 90

חבר הכנסת עתניאל שנלר (קדימה) סבור שעם מחשבה נוספת ועידון מילולי של מסקנות דו"ח פלסנר המסקנות היו מתקבלות בהרבה פחות מהומה ובהרבה יותר סיכוי להתקבל על דעת כלל הצדדים.

בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מנתח את מסקנות הדו"ח ומציג הערכה לגבי הצפוי כעת, לאחר שראש הממשלה החליט לקבל את מסקנות הדו"ח בשינויים קלים.

בראשית דבריו קובע חבר הכנסת שנלר כי הטעות הבסיסית היא עצם ההתמקדות במגזר החרדי ולא בשאלת גיוסם של כל מי שלא נמצא ב"מיינסטרים" החברתי של ישראל. לדבריו נכון וצריך היה להקים ועדה שתבחן את שותפותם בנטל של בני הציבור הערבי. כמו כן לבחון את המשמעויות של שירות אזרחי קהילתי.

בדבריו הוא משבח את ועדת פלסנר שהמליצה להקים ועדה שכזו, אך הוא שואל מדוע לא הוקמה ועדה שתבחן את שותפותן של נשים בנטל, ועדה שהייתה בוחנת את שאלת הצורך בשותפותן של נשים ערביות וחרדיות בנטל, שאלה שהוא עצמו כלל לא בטוח שהתשובה לה היא חיובית, אך הוא סבור שהיא צריכה לעלות ולהישאל.

עוד הוא מזכיר בדבריו את כל שאלת היחס לאותם משתמטים מגיוס שאינם דתיים או חרדים.

שנלר סבור שהעקרונות שהציבה הועדה ראויים ונכונים, אך נכון היה לשווקם לציבור באופן אחר. הוא מזכיר את עקרון השירות לכל כהמשך ישיר לעקרון הברור והידוע של הערבות ההדדית. כך גם עקרון האחריות האישית כחלק מחובת שמירת החוק, והאמירה בדבר תמריצים וגמול לא הייתה אמורה לעורר סערה גדולה כל כך שהרי אין תהליך שמתקדם ללא תמריצים וגמול.

לדבריו של שנלר נכון היה לנסח את הדברים אחרת, וכאשר מדברים על יעדי גיוס לא להציב מספר של לומדי תורה שמעבר לו אסור על המבקשים ללמוד תורה לעשות כן, אלא לקבוע כאמירה ערכית שבמדינת היהודים כל מי שרוצה ללמוד תורה יוכל לעשות זאת. נקודה. עם זאת גם כלפיהם להעלות את השאלה כיצד ניתן לשלב בהוויית חיי הלומדים את הנשיאה המשותפת בנטל ובעול. להערכתו השנים האחרונות מוכיחות שהמגזר החרדי נכון ומעוניין להשתלב ומספרם של הנושאים בנטל הולך וגדל. תמריצים כאלה ואחרים ירחיבו את התופעה.

גם בסוגיית הסנקציות סבור חבר הכנסת שנלר כי ברור לכל ששמירת החוק מחייבת גם סנקציות, אך כדי לגרום לציבור לקבל את הדברים נכון יותר להדגיש את התמריצים ואת הסנקציות להזכיר רק בצנעה ובאופן שיבהיר שרק כלפי מעטים יופעלו סנקציות שכאלה. "למה להעלות את הנושא כדגל ראשון? אולי לא נזדקק לסנקציות? אולי נוכל להקים קבוצת עבודה משותפת שתבחן את כל הסוגיה? מישהו כאן הרים דגל חסר משמעות ועליו כמעט הכול התפוצץ".

שנלר סבור שגם הדגלים שהניפה 'ישראל ביתנו' היו בלתי רלוונטיים שהרי לדרוש גיוס לכל בגיל 18 היא דרישה בלתי ריאלית. "ומה עם המכינות? ומה עם ישיבות ההסדר? ומה עם דחיית השירות של הישיבות הגבוהות? והעתודה האקדמאית? אולי נכון לקרוא לחרדים עתודה תורנית? האם הכול צריך להיות מוחל מיידית?", שואל שנלר המציע לשקול אכיפה דווקא מהגיל המקסימאלי ולא מהגיל המינימאלי, גיל 18, כלומר להתחיל באכיפה על בני 27 ולאט לאט לרדת במדרג השנים, "כך נצא נשכרים כשנפתח מסלולים רבים של עתודה תורנית וכל אחד ייכנס למסלולו".

חבר הכנסת שנלר מספר שהעלה את הצעותיו בפני הוועדה, אך נראה היה לו כבר עם תחילת עבודתה שחבריה אינם מחפשים את הגישה המגשרת, זו שתמנע סערה, הגישה המעדנת. "לצד העבודה החשובה לא הייתה רגישות לסוכני המילים", מגדיר שנלר את מוקד הבעיה בעבודת ועדת פלסנר.

ומדוע בחרו החברים שלא לנקוט בדרך המתונה? שנלר מציין מספר סיבות כשהראשונה בהם היא השקפתית הקובעת 'לא יתנו לא יקבלו', גישה התובעת את האמת הנחרצת גם במחיר התנתקות מחלקים נרחבים מהחברה בישראל, גישה שאינה מקובלת עליו.

סיבה נוספת היא הסיבה הפוליטית אידיאולוגית שמבוטאת על ידי חברים ממפלגתו שלו, כאלה הרוצים להוכיח את צדקת פעילותם וצדקת כניסתם לקואליציה, ובשם גישה זו טוענים שייקוב הדין את ההר.

ומה צפוי כעת לעתיד הקואליציה? שנלר משוכנע שהסערה תחלוף והקואליציה תיכון. "מי שבאופוזיציה לעניין הזה כמו רמון, לבני ולפיד, הם יאמרו שמדובר רק בשינוי של חוק טל וימשיכו להתנגד. קדימה תגיד שהדו"ח אומץ ולכן אפשר להמשיך בקואליציה, הליכוד יגידו שקיבלו את המהות אבל שינוי את ההדרגה, הפחיתו את הסנקציות והוסיפו גמישות, ישראל ביתנו תתנחם בוועדה שתוקם לעניין הערבים, ש"ס תגדיר את המצב כרע במיעוטו, יהדות התורה תאיים ותגדיר את העניין כרע אבל לא כזה שעליו ייהרג ולא יעבור, וכך הממשלה תמשיך לתפקד ואני מקווה שגם בנושאים אחרים התבונה תנצח את מניפי הדגלים".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו