אזור תעשייה ברקן שומרון
אזור תעשייה ברקן שומרוןהלל מאיר

מתיחות בין ראשי הקהילה היהודית בקנדה לבין הכנסייה המאוחדת (United Church of Canada) על רקע דוח, שפרסמה לא מכבר קבוצת עבודה של הכנסייה, המצדד בהחרמת מוצרים שמקורם בהתנחלויות באיו"ש, כך מדווח אתר "שלום טורונטו".

הדוח, שפורסם ב-1 במאי, אמור להיות מובא לדיון באסיפה הכללית התלת שנתית של הכנסייה המאוחדת, שתתכנס באוגוסט ב-11עד ה-18 באוגוסט. אם יאושר, יהפוך הדוח למבטא את המדיניות הרשמית של הכנסייה, ויחייב את כלל הכנסיות הכפופות לה לפעול בהתאם להמלצותיו.

הלובי היהודי בקנדה מתח ביקורת על הדוח של קבוצת העבודה מטעם הכנסייה המאוחדת, ובעיקר הביע דאגה משלוש נקודות מרכזיות: הקריאה להטיל חרם על מוצרי ההתנחלויות, החרטה על הקריאה, שהשמיעה בעבר הכנסייה לפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית, ההשוואה בין מצבם של הפלסטינים לבין שואת יהודי אירופה והטענה, שמדינת ישראל הוקמה רק משום השואה שפקדה את העם היהודי.

בפניה לכנסייה המאוחדת קרא הלובי היהודי לדחות את הדוח של קבוצת העבודה, ולקבל החלטה המכירה בזכות הישראלים והפלסטינים לחיות בשלום בגבולות בינלאומיים בטוחים, ולהדגיש, כי לשם כך נדרשת פשרה כואבת משני הצדדים. הלובי היהודי ציין, כי סימונה של ישראל כאשמה יחידה במצב והפעלת מנופים כלכליים נגדה לא יסייעו לקידום השלום, וצעדים אלה עלולים לפגוע ביחסים שהקהילה היהודית בנתה עם הכנסייה המאוחדת.

למאמץ ההסברתי של הלובי היהודי הצטרפו שמונה סנטורים, החברים בכנסייה המאוחדת, ואשר הפצירו במכתב גלוי בהנהגתה לדחות את המלצות קבוצת העבודה. במכתבם ציינו שמונת הסנטורים, כי "הסכסוך בין ישראל לפלסטין מורכב ונמשך על פני עשורים. מתוך צניעות עלינו לטפל בנושא ברגישות ובכבוד לכל הצדדים".

עוד מציינים הסנטורים, כי "ההמלצות הקוראות לכנסייה המאוחדת לפעול כלכלית נגד מוצרים של ההתנחלויות הישראליות מוזרות בעינינו. אנו ערים לכך, שהדוח מנסה לעשות הבחנה בין פעולה נגד מוצרים של ההתנחלויות הישראליות לבין ישראל עצמה, ואולם הבחנה כזו לא תתקבל ע"י הישראלים והקהילה היהודית בקנדה. החלטה זו תבטא את המסר, שהכנסייה המאוחדת נקטה עמדה והכריזה על ישראל כצד האשם במצב ועל הפלסטינים כגורם הנפגע".

מאמצי השתדלנות של הלובי היהודי ושמונת הסנטורים נפלו לפי שעה על אוזניים ערלות, וגורמים בכירים בכנסייה המאוחדת חוזרים ושבים על כוונתם להביא לאישור מסמך ההמלצות של קבוצת העבודה. ברוס גרגסן , חבר בקבוצת העבודה, פרסם מכתב גלוי, המשיב לטענות הסנטורים ומצדיק את ההמלצה להטיל חרם על מוצרים, שמקורם בהתנחלויות. להלן קטעים נבחרים ממכתבו:

"אנו מעריכים את החששות, שהעלאתם במכתבכם, ובעיקר את דאגתכם למען הכנסייה ויחסיה עם הקהילה היהודית בקנדה. אף אנו מודאגים מאוד מההשלכות של הדוח שלנו על היחסים עם הקהילה היהודית, וכן על מצבם של הפלסטינים. אנו מודעים לאתגר הקיים בהתמודדות עם נרטיבים מנוגדים ולהתייחסות לפיה 'בחירת צד' מרמזת על הטלת אשם על אחד הצדדים".

"ברצוננו להניח את דעתכם שקבוצת העבודה דנה בשאלה זו במשך שנתיים של עבודתה, וכי לא התחלנו בתהליך זה עם תוצאה שנקבעה מראש. הדיונים שקיימנו היו אינטנסיביים ופתוחים, ושמענו את עמדתם של צדדים רבים הקשורים למצב אשר ללא ספק מורכב הוא..."

"הדוח בחר במכוון להתמקד בסיום הכיבוש כצעד הכרחי להתקדם לקראת שלום באזור. עשינו כן בהכירנו את ההשלכות המשמעותיות הטמונות בהמשך הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות, ובהן הנישול המתמשך של הפלסטינים מאדמתם. אנו מתקשים להצדיק אימוץ עמדה ניטרלית נוכח מציאות זו, כאשר האינטרס של ישראל הוא לדחות כל הסדר, בעוד שהיא קובעת עובדות בשטח. קבוצת העבודה הייתה עדה למציאות הקשה של הכיבוש, הנותר בלתי נראה למרבית העמיתים היהודים ולאלה אשר אינם מסוגלים לבקר בשטח או לדבר ישירות עם הפלסטינים."

"הדוח שלנו מציע גישה, שלגביה הביעו השותפים הפלסטינים שלנו דאגות משמעותיות. החלטתנו להמשיך להכיר בישראל כמדינה יהודית נתונה במחלוקת גדולה בקרב השותפים הנוצרים פלסטינים. חששם הוא, שאם הפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית יהיה בכך משום תמיכה באלה הרוצים להפוך את פלסטין למדינה אסלאמית. הנוצרים הפלסטינים מעוניינים מאוד, שפלסטין תהיה מדינה דמוקרטית חילונית, תרחיש אפשרי בראייתם אם גם ישראל תישאר כזו".

"הדוח מתייחס גם לזכות השיבה הפלסטינית, הנתונה בפולמוס בקהילה הפלסטינית. בעוד אנו תומכים בצורך להסדר במו"מ של זכות השיבה, הדוח קובע באופן ברור, כי ההסדר חייב להתבצע בדרך שאינה מערערת על השלמות הדמוגרפית של ישראל. ההמלצות גם תומכות בזכות השיבה של כל הפליטים, כולל היהודים שנעקרו במהלך מלחמת 1948..."

"נושאים אלה חשובים מאוד עבור הפלסטינים והם מאתגרים אותם. על כך יש להוסיף את התמיכה האיתנה של הדוח בפתרון של שתי מדינות והביקורת על פתרון של מדינה דו לאומית (מדינה אחת), ההמלצה נגד השימוש המייחס אפרטהייד לישראל והביקורת נגד קמפיין החרם, הבידול והסנקציות (BDS)..."

"מכתבכם גם טוען, שהפעולה הכלכלית נגד מוצרי ההתנחלויות אינה מבחינה אותם ממוצרים ישראליים. אנו מציינים את העמדה ההולכת ומשרישה בתוך הקהילה היהודית עצמה בנוגע למוצרי ההתנחלויות... וכי גם מספר מדינות כולל בריטניה, דנמרק ודרום אפריקה דורשות, שמוצרי ההתנחלויות יסומנו בברור, באופן שיבדיל אותם ממוצרים המיוצרים בישראל".

"חשוב מאוד לציין, כי ההמלצה של קבוצת העבודה לפיה ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית אינן חוקיות מתבססת על החוק הבינלאומי ועל מדיניות מרבית המדינות בעולם כולל קנדה. רכישת מוצרים מההתנחלויות האלה אינה מועילה ומסייעת לפעילות בלתי חוקית".

"ושוב, אנו מעריכים את דאגתכם להשלכות של הדוח על יחסי הכנסייה המאוחדת עם הקהילה היהודית. קבוצת העבודה סבורה, כי הדוח עצמו משקף דאגה גדולה למורכבות של הנושא, אבל הוא נוקט עמדה לפיה בלתי מתקבל על הדעת להמשיך לנקוט עמדה ניטרלית בנוגע למציאות הקשה באזור לאחר 45 שנים של כיבוש מתמשך".

בקרב הכנסייה המאוחדת פועלת קבוצה אנטי ישראלית, המנסה לקדם החלטות ברוח עמדותיה. בישיבת האסיפה הכללית בשנת 2006 הועלתה הצעה לתמוך בחרם, בידול וסנקציות (BDS) נגד ישראל, ואולם בעקבות התערבות הקונגרס היהודי קנדי התקבלה בסופו של דבר החלטה מאוזנת יותר, המכירה בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית

באסיפה הכללית בשנת 2009 הועלו פעם נוספת מספר הצעות אנטי ישראליות, המצדדות בהטלת חרם אקדמי ותרבותי על ישראל, ואלה סוכלו בפעילות אינטנסיבית של הקונגרס היהודי קנדי והלובי היהודי.