"נושא החלל - זרז ללימודי מדע וטכנולוגיה"

ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא החלל, בראשות ח"כ זאב אלקין, דנה בערך של לימוד החלל כזרז ללימודי מדע וטכנולוגיה.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ' בתמוז תשע"ב

זאב אלקין
זאב אלקין
צילום: פלאש 90

ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא החלל, בראשות ח"כ זאב אלקין, דנה היום בערך החינוכי של לימודי חלל וביכולת של לימודים אלו לשמש כזרז ללימודי מדע וטכנולוגיה.

בפתח הדיון אמר ח"כ זאב אלקין, כי בישיבה זו הוא מבקש ללמוד על לימודי החלל במערכת החינוך ולאחר מכן ישמח לשמוע סקירה אודות פרויקט Space IL.

ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע, טכנולוגיה וחינוך, במשרד החינוך, סקר את פעילות המשרד בתחום עידוד לימודי המדע והטכנולוגיה. בין השאר ציין כי קיימת תכנית עתודה מדעית-טכנולוגית בה לומדים התלמידים 3 מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בהיקף של 5 יחידות לימוד בכל מקצוע (לדוגמא: מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים). הוא ציין כי נושא החלל נשזר במערכת החינוך בכיתות שונות ברמות שונות.

כך לדוגמא, בבית הספר היסודי לומדים על מערכת השמש, בחטיבת הביניים נושא החלל נכלל בלימודי גיאוגרפיה ובתיכון מתייחסים לתחום החלל בעיקר בלימודי הפיזיקה (כשעוסקים בגרביטציה ולוויינים). הוא הוסיף כי ישנם בתי ספר בהם יש מגמת לימודי תעופה ושם לומדים גם אווירונאוטיקה.

ד"ר יגאל פת אל, יו"ר האגודה  הישראלית לאסטרונומיה, ציין כי במצפה הכוכבים בגבעתיים מנחים תלמידי תיכון בעבודות חקר בהיקף של 5 יחידות לימוד בנושאים של אסטרונומיה וחלל. הוא ציין כי רבים מהתלמידים ממשיכים ללמוד פיזיקה וגיאופיזיקה. ד"ר טל ברמן, ממדעטק – המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל בחיפה, אמר כי תחום החלל דווקא "חלש" בבתי הספר וכי יש לחזק תחום לימודים זה.

בהמשך הדיון הציג ינקי מרגלית, יו"ר פרויקט Space IL, את התכנית. מרגלית אמר כי מדובר בפרויקט המשמעותי ביותר כיום בישראל בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי. הוא הדגיש כי יופייה של התכנית היא ביזמות של שלושה מהנדסים צעירים שהתחילו "מלמטה" מהלך חינוכי ללימודי חלל. הוא הוסיף ואמר, כי "שמירה על היתרון הטכנולוגי והמדעי של ישראל היא משימה לאומית אקוטית המהווה רכיב הכרחי ביכולת של ישראל להבטיח כלכלה חזקה וביטחון לאומי גם בעתיד. לצערי, בעוד שהעולם המערבי "טס" קדימה,  בישראל הולכים לאחור ומאבדים את המצוינות בתחומי הטכנולוגיה והמדעים. נוצר מחסור איכותי בארץ במהנדסים ובמדענים והמצב עוד הולך ומחמיר. בעזרת פרויקט החללית הישראלית הראשונה לירח אנו מקווים ליצור בישראל  "אפקט אפולו", שיעורר השראה וימשוך רבבות של צעירים לחיק עולם המדע, הטכנולוגיה והחלל, בדיוק כפי שהיה בארה"ב עם נחיתת האדם הראשון על הירח".

קבוצת SPACE IL נוסדה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב והיא פועלת כעמותה, ללא כוונת רווח, ששמה לה למטרה להנחית חללית על הירח (בשנת 2015) ועל ידי כך לתת השראה לבני הנוער ולקדם את החינוך הטכנולוגי-מדעי בארץ. המשימה של הקבוצה היא להפוך את ישראל למדינה השלישית בעולם, שתנחת על הירח. IL Space היא הנציגה הישראלית היחידה המשתתפת בתחרות הבינלאומית Google Lunar X-Prize, במרוץ להנחתת חללית לא מאוישת על הירח, שסך הפרסים בה עומד על 30 מיליון דולר. הצוות התחייב לתרום את כספי הזכייה לקידום החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל.

קבוצת IL Space מתכננת ובונה את החללית הישראלית הראשונה לירח בשיתוף עם התעשייה והאקדמיה הישראלית. התעשייה האווירית שותפה לפרויקט יחד עם מובילים נוספים כדוגמת אלביט, מכון וויצמן, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב וקרן רמון. גם הנשיא פרס נתן את ברכתו לפרויקט. הפעילות נועדה לעורר את דמיונם ואת סקרנותם של בני הנוער לעולמות המדעים והטכנולוגיה כחלק מהמאמץ לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל. בין היתר, במסגרת הפעילות החינוכית, משלבת קבוצת SPACE IL, הרצאות ומפגשים  עם בני נוער וילדים מכל חתכי האוכלוסייה ברחבי הארץ.

בדרך זו כבר נחשפו לפרויקט מעל ל-14,000 ילדים ובני נוער מחטיבות הביניים ובתי הספר ברחבי הארץ (בנימינה, תל אביב, חיפה, אשדוד, באר שבע ועוד). הפעילות החינוכית מבוצעת בעיקר על ידי מתנדבים ובשיתוף עם קרן רמון, נוער שוחר מדע ומכון דוידסון.

ספיר זך, בת 14.5 ממקיף ז' אשדוד שפעילה בפרויקט באמצעות תכניות "קידום נערות למדעים ופרויקט "חלו"ם למצוינות" באלתא" סיפרה היום בוועדה כי: ­­­­­­­­­"במהלך השנה פיתחנו אתר שיקבל מידע Live  מהחללית בכל רגע נתון בחלל ויציג אותו לקהל הרחב. בפרויקטים הללו גיליתי שהאהבה שלי למדעים אינה רק נטייה, זה העתיד שאני רוצה.

יו"ר הוועדה, ח"כ זאב אלקין, שאל את ספיר באיזו מגמה היא מתכננת ללמוד בשנה הבאה עם עלייתה לכיתה י'. ספיר השיבה שבעקבות הפעילות היא תבחר במגמה מדעית שתכלול חמש יחידות מתמטיקה, פיסיקה ואנגלית.במהלך הדיון ביקש ח"כ אלקין לדעת על המימון הממשלתי לפרויקט ונענה כי משרד המדע יתרום לפרויקט מיליון וחצי דולר.

נציגי משרד המדע קראו למשרד החינוך והתמ"ת להשלים את המימון הממשלתי ל- 3 מיליון דולר. (לפרויקט כולו נדרשים 30 מיליון דולר). בסיכום הדיון אמר ח"כ אלקין כי הדיון עסק במחר וביכולת להחזיר את לימודי המדעים והטכנולוגיה לאופנה. הוא הוסיף ואמר כי לממשלה יש אתגר משמעותי בחשיבה על השקעות לאומיות בנושא ועל איגום משאבים.