"איך ייתכן שיש מאות נשים נפגעות כתות, ובמקלטים של משרד הרווחה מטופלת רק אישה אחת כזו? החלק הארי של הנפגעות אינו מטופל," תהתה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ציפי חוטובלי בדיון היום על נשים נפגעות כתות. "נראה שיש צורך בחוק נגד מנהיגי כתות".
יעל הרמל ממשרד הרווחה סיפרה: "במבצע הראשון של חדירה לכת, כל הנשים והילדים שחיו בהשפעת הכת שולבו במקלטים שלנו ושהו שם כשנתיים. גם כשיצאו מהמקלטים הן לוו והן מלוות עד היום בצורה מאד אינטנסיבית".
ח"כ שלמה מולה: "אנו רוצים לשמור על חופש פולחן, עד שזה מגיע לעבירות פליליות. אני קורא למשרד המשפטים להקים ועדה בינמשרדית ולייצר חקיקה שתגדיר את הכת כעבירה פלילית. הבעיה איננה רק ניצול מיני, הכתות מוציאות אנשים מחיי שגרה".
עו"ד ארנה פז, הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים: "כל הנשים נפגעות הכת יכולות להיות מופנות אלינו כדי לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה. קורבנות סחר או עבדות מקבלות את הסיוע ללא כסף וללא צורך להוכיח זכאות כלכלית. פנו אלינו מספר נשים של גואל רצון. הסיוע ניתן במספר תחומים – מעמד אישי, הסדרת חובות, ערעורים על החלטות של הביטוח הלאומי,ותביעות נזיקיות נגד המעוול".
נציגת פרקליטות המדינה: "צריך למצוא פתרון חוקי לטיפול בכת פוגענית. אין היום חוק נגד כתות. בשום מקום בעולם לא נעשה שימוש בעבירת העבדות על מנת להעמיד לדין ראש כת. ישראל עשתה כאן צעד תקדימי. יש מומחים לכתות שסבורים שצריך לחוקק חקיקה פלילית שתאפשר העמדה לדין. הבעיה הגדולה בטיפול בכתות היא החדירה לכת, בגלל הסודיות הגדולה. לכן הפתרון החוקי צריך להתייחס לדרך איך לחדור לכת".
רחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז הישראלי לנפגעי כתות: "כשפנינו למשרד הרווחה בעניין גואל רצון, שיתוף הפעולה היה מלא ויש נכונות גדולה מאד לעזור. הבעיה היא שרק במקרים שיודעים על עבירות בקטינים או עבירות מין אפשר לפעול. אם מדובר רק על בגירים שנתונים לניצול נפשי וכלכלי, אין מתלוננות. אם אין ניצול מיני, אין עבירה ואין חוק שיכול לעזור. 3 נשים העידו על ניצול נפשי והמשטרה לא מוצאת עבירה להאשים בה".
רבקה נוימן, מנהלת מקלט סיפרה: "הגיעו אלינו שני מחזורים של נפגעות כתות. איתגרו אותנו בטיפול באנשים שהוצאו בכוח מהכת. די מהר הייתה שם התארגנות מחדש. מנהיג הכת ישב במעצר והכת קמה כעוף החול, כשהוא מפעיל אותה מתוך המעצר".