דיברתי כבר בעבר לא מעט על גרעונות ואמרתי באופן נחרץ שגרעונות זה דבר רע מאוד. האמת היא שהיום, יש קונצנזוס רחב מאוד בעולם בנושא.
בצרפת, למרות שנשיא סוציאליסט עלה לאחרונה לשלטון, סקר משבוע שעבר מצא שכ- 85% מהצרפתים תומכים בחוק באוסר על גרעונות, גרסה דומה לחוק שאני הצעתי בדבר הגבלת הגרעונות. בארצות סקנדינביה, למשל, המילה "גירעון" היא כמעט מילה גסה ואכן בשוודיה כמעט ואין גירעון, שעומד על מעט יותר מ- 30% מהתל"ג, לעומת כ- 75% בישראל. אז מה קורה לממשלת ישראל?
לאחרונה היא החליטה להגדיל את הגירעון השנתי ל- 3%, כאשר בפועל, הערכות בשוק ההון מדברות על גירעון בפועל של בין 3.7% לכ- 4%. פעם, עד לא מזמן, היעד היה 1.5%....
כידוע, גירעון ממשלתי אינו שונה מהותית מאוברדראפט בבנק. מידי פעם, בדרך כלל בתקופות לחץ, אפשר לחיות איתו, כל עוד הוא נשאר סביר ומוגבל בזמן, אך לא ניתן להתנהל ככה באופן קבוע, משום שזאת הדרך הסלולה לפשיטת רגל.
ופה הבעיה: אנחנו כבר נמצאים בשנה השנייה של גירעון ממשלתי משמעותי ולפי התוכנית, המצב הזה אמור גם לגלוש ל- 2014, שתהיה השנה השלישית ברציפות של גירעון חריג מאוד. מה שעוד יותר מדאיג, הוא העובדה שההוצאה הממשלתית גדלה במהריות שיא, כמעט ללא תקדים.
למעשה, בצד של ההכנסות, צריך להגיד שהאוצר עושה מאמץ גדול בגביית מיסים ולמרות ההאטה במשק, הוא הצליח להגדיל במעט את ההכנסות ממיסים לחודש יוני לעומת אשתקד, אלא שהבעיה נובעת בעיקר מצד ההוצאות, שתופחות בקצב רצחני ובלתי מבוקר בעליל. וזה מסוכן, אפילו מאוד מסוכן. זאת תחילת הדרך ליוון, לא פחות ולא יותר.
לאחר עשור שלם של התנהגות כלכלית למופת, מדינת ישראל חוזרת למצב קשה של גרעונות וחוסר יציבות, או לכל הפחות, בשלב זה, איום לחוסר יציבות. מי האשם במצב הזה? ה"צדק החברתי".
בעקבות המחאה החברתית של שנה שעברה, ממשלת ישראל נכנעה להילך הרוח הפופוליסטי והתחילה לחלק כספים לכל דכפין, בשם ה"צדק החברתי". אלא שכמובן, אין לממשלה עצי כסף בגינת הכנסת ואין ארוחות חינם, כפי שקוראי הבלוג הזה יודעים היטב. והיות שאף פוליטיקאי לא אוהב להטיל מיסים על הציבור, התוצאה הבלתי נמנעת היא גרעונות.
אנחנו על פרשת דרכים: הממשלה נמצאת בסכנה ממשית של איבוד שליטה על התקציב, מה שעלול להביא אותנו מהר מאוד למצב הדומה למצב הנוכחי של מדינות אירופה כמו ספרד, איטליה או יוון, ח"ו. המצב הזה אינו טריוויאלי: מדובר באיום על היציבות הכלכלית והחברתית של ישראל, וסכנה אמיתית להתמוטטות עתידית ולמשבר כלכלי חמור, כאשר בסופו של דבר המחיר שאנחנו עלולים לשלם נמדד באבטלה מסיבית, הפסדים כבדים בפנסיות שלנו, ועוד. רק ראו מה שקורה עכשיו באירופה, וזה עדיין רק הקדימון, ככל הנראה.
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב כזה. יש לנו רק מדינה אחת וחוסר אחריות אינה אופציה. על כן הדרך היחידה למנוע את הרע מכל, מבחינה כלכלית, היא לחזור לשפיות ולהעביר חוק יסוד ל"אחריות כלכלית לאומית", שמונע בחוק כל אפשרות לגרעונות, כמו בשוויץ למשל, ויפה שעה אחת קודם, לפני שיהיה מאוחר מידי.
דיברנו על זה כבר, עכשיו הזמן הגיע שקובעי המדיניות ישימו לב, לפני שיהיה מאוחר מידי.