"חוויית שקילתם של ילדים לעיני כל הכיתה הופכת לטראומה לילדים שעד לרגע זה לא הייתה להם כל בעיה עם משקלם", אמרה יו"ר הוועדה לזכויות הילד אורלי לוי אבקסיס בדיון היום על אפליית ילדים בשל משקלם.
"פתאום נוצרת השוואה שהופכת לחוויה קשה ולהורים אין כלים להתמודד עם זה. "ילדים אמיתיים באים בכל הגדלים", אומרת איילת קלטר, מנהלת "המרכז לשפת האכילה", "משקל אינו מדד לבריאות. 95% מהמנסים לרזות מעלים משקל תוך 5 שנים מהדיאטה. הילדים השמנים הכי פגיעים. מלווה אותם חרדה אינסופית של ההורים שרוצים 'להציל' את הילד ולא מבינים שהילד לא יכול לרזות. בחברה שלנו הילד נתפס כמייצג את ההורה ואם הילד שמן, זו עדות לכישלון שלי".
"התקשורת עושה דה לגיטימציה לשמן", מוסיפה קלטר, "תמיד השמן ייתפס כבטלן, כבדיחה של החבר'ה. השמנים חווים פגיעה מבית ומחוץ. הם חשים צורך להשתנות כדי להתאים עצמם לנורמות שהן בלתי אפשריות מבחינתם. 44% מהמבוגרים השמנים מדווחים כי בילדותם האם הציקה להם. לאחרונה פורסם מחקר שנעשה ב-29 בתי ספר באוקלהומה, משם עולה שהילד השמן הוא השנוא ביותר בחברה. החמור הוא שהילד השמן משוכנע שהוא ראוי ליחס הנורא שהוא מקבל. 92% מהשמנים דיווחו שעושים מהם צחוק. ילדים אמרו 'אמא לא מחבקת אותי', 'אמא כל הזמן בולשת אחרי', 'עד שלא אהיה רזה איש לא ירצה אותי', 'כאילו שאני אוכל דווקא נגדה'".
גל, נערה בת 17 ביקשה לספר לוועדה על עצמה: "תמיד הייתי שמנה. עברתי המון דיאטות בחיים, לפחות 10-15, ורק עליתי ועליתי במשקל. היה המון לחץ מהמשפחה. בכל מפגש של קפה או פיצות אצל סבתא תמיד אמא שואלת – גל, מה אנחנו אוכלות? וסבא מבשר לי בחיוך גדול – גל, הכנתי לך סלט במיוחד. כולם נהנים ואני אוכלת סלט. הלחץ החברתי גדול וכולל גם הערות פוגעניות. בחנויות בגדים נשמעות הערות עוקצניות. אני לא מבינה למה מתייחסים אלי כמו לעצלנית ומדביקים לי סטיגמות".
הדס: "גם אני חוויתי דיאטות מגיל 7. אני רואה את עצמי וגם את הורי, שכוונותיהם היו טובות, כקורבן. בגלל כל הדיאטות היום אני יותר שמנה. התפיסה עליה גדלתי עדיין מנהלת אותי. בכל אירוע בחיים יש לי עדיין התחשבנות בשפה קלורית. זה מנהל אותי. ברגעים קשים אני חוזרת לשפה הישנה. זו הבנייה חברתית והיא דומה לכל סוגי האפליה האחרים על רקע גזעני או הומופובי".
"מסתבר שהכוונות הטובות של הורים ומורים עלולות לפגוע בילד", סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ אורלי לוי אבקסיס, "המחקרים נתנו לי פרספקטיבה חדשה. חייבים לטפח מודלים נוספים של דמויות ילדים בכל הגדלים. אני פונה למערכת החינוך להעביר הכשרה למורים איך לשדר לילדים ערכים שוויוניים הלכה למעשה ולהדריכם למה מובילה דחיקתם של ילדים לשולי החברה. אני דורשת ממערכת הבריאות לשקול ילדים בצורה דיסקרטית ולא לתת להם את התוצאות ביד. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות דיווח איך הוא עוקב אחר יישום המלצותיו בנושא".