בשורה ליהודי ארצות ערב

מתנדבים יבקרו בבתיהם של יהודים שגורשו מארצות-ערב ויתעדו את תביעות הרכוש. מבקר המדינה יעקוב אחרי פעולות התיעוד.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ח בתמוז תשע"ב

בשורה ליהודי ארצות ערב-ערוץ 7
יעקב. מבקר המדינה
פלאש 90

מבקר המדינה יוסף שפירא, התבקש היום (רביעי) לבדוק את פעילותם של משרדי החינוך, החוץ והאזרחים הוותיקים, לתיעוד תביעות רכוש של כמיליון היהודים שגורשו ממדינות ערב.

זאת, ע"פ הוראת יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) שערך ישיבה בעניין. אריאל הוסיף כי "בעוד שבארץ ובעולם מדברים על הפליטים הפלשתינאים, ובארצות ערב עושים כל מאמץ שהם לא ייטמעו באוכלוסייה המקומית, הרי שמאידך הפליטים היהודיים שעלו ארצה ממדינות ערב נדחקו הצידה בארץ ובוודאי בעולם, למרות שמדובר בסדרי-גודל דומים".

בין השנים 1948 - 1956 עלו לישראל כ־856 אלף יהודים ממדינות ערביות. כ־600 אלף יהודים מתוכם היו פליטים משש מדינות שגורשו מבתיהם כעיראק, סוריה, לוב, תימן, טוניס ומצרים.

סגנית השר לאזרחים וותיקים, ד"ר לאה נס ציינה כי "הפרויקט להעצמת מורשת יהודי ערב ואיראן ותיעוד זכויותיהם, יצא לדרך, ובשלב ראשוני תכנית-הניסוי התחיל בארבע רשויות בהן קיים חתך אוכלוסייה הכולל את ריכוז הקהילות הגדולות של יוצאי יהודי ערב ואיראן והן קריית גת, חולון, מגדל העמק והמועצה האזורית מעלה יוסף. כמו כן, הוקמה ועדת היגוי בין משרדית המפקחת על הפרויקט ומאגר דיגיטלי מתאים נבנה על מנת לקלוט את כל הנתונים שיעלו במערכת".
היו מאות קהילות שחיו באזור, וחלקם כבר 3,000 שנה. אם רוצים להגיע לשלום חייבים להגיע לחקר האמת. (איציק דבש)

אהרן אזולאי מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים תיאר את שיתוף הפעולה עם גופים נוספים עוסקים בנושא כיד בן צבי, בית התפוצות ואחרים, ואת פעולתה של ועדת ההיגוי לעניין, הכוללת את נציגי משרדי החינוך, החוץ, המשפטים והתרבות, הקונגרס היהודי העולמי והמועצה לביטחון לאומי.  לדברי אזולאי, מערכת החינוך תוסיף תכנים על יהודי ערב במערכת הפורמלית והבלתי-פורמלית, ולאחר אחרי שתכנית-הניסוי תסתיים, בעוד כשנה, יחל המשרד לאור הלקחים, לפנות ליוצאי ארצות-ערב בכל הארץ. לדבריו, "המשרד יעמיד לרשות הפיילוט את התשתיות והאמצעים הקיימים מטעמו ברשויות המקומיות, במסגרת הפרויקטים אותם מפעיל לטובת האזרחים הוותיקים כגון מתנדבים בקרב הגיל השלישי, פעילות חינוכית על הקשר הרב דורי, פעילויות תנועות הנוער והסטודנטים ועוד. דגש מיוחד יינתן בפיילוט לשיתוף הפעולה הבין משרדי ועל בסיסו נתווה מודל אותו ניישם בשאר הרשויות המקומיות בהם יופעל הפרויקט".

איציק דבש, שבגיל 5 גורש מלוב ומתנדב בנושא, קרא לתעד את בתי-הקברות בהם קבורים מיליוני היהודים בארצות ערב. לדבריו, "היו מאות קהילות שחיו באזור, וחלקם כבר 3,000 שנה. אם רוצים להגיע לשלום חייבים להגיע לחקר האמת. נגרמו טרגדיות לשתי האוכלוסיות היהודית והפלשתינאית, אבל הן נגרמו בגלל החלטת העם הערבי-הפלשתינאי לדחות את תכנית החלוקה. העובדה שיש 0 יהודים בלוב, 30 יהודים במצרים ו-8 יהודים בסוריה, אחרי אלפי שנות נוכחות ועשרות-אלפי יהודים שגרו שם במשך אלפי שנים עד לפני 60 שנה, אומרת דרשני. סבי וסבתי קבורים בבית הקברות שקדאפי גרף לים. על מנת שיהיה שלום אנחנו צריכים להבין אותם – אך הם גם חייבים להבין אותנו. לא מדובר על שלילת זכויות הפלשתינאים אלא על עמידה על זכויותינו. הערבים עשו נזק לעצמם בגירוש היהודים מתוכם".

ח"כ טלב א-סנע (רע"מ-תע"ל) הוסיף כי "אין ספק שלאורך כל ההיסטוריה היהודים היו חלק מהאזור, ויש המון מן המשותף בין שני העמים. המחלוקת איננה מהותית אלא היא סכסוך פוליטי. ההגדרה של פליט היא מי שגורש ממדינתו, ואם יהודי פליט ממצרים אז הפתרון הוא שיחזור למצרים?!  מטרת התנועה הציונית מטרתה היתה שיהודי-ערב יעזבו את ארצותיהם וישובו לארץ.  זה חלק מהוויכוח ההיסטורי, ןאי אפשר להשוות לפלשתינאים שגורשו בעל כורחם". יו"ר הוועדה אריאל, התנגד לדברי א-סנע ואמר כי "לא ניתן לקבל את דבריו, והם צריכים להידחות על הסף".

דניאל מרון, מנהל המחלקה לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ חיזק את דברי יושב-ראש הוועדה והדגיש כי במדינות ערב הוציאו צווים להחרמת הרכוש היהודי, וביוזמת שר החוץ אביגדור ליברמן, מועלה הנושא בפרלמנטים בעולם. מרון הוסיף כי ביום שני האחרון אישרה ועדת השרים לסמלים וטקסים יום לאומי לציון הנושא., וכנס בינלאומי בעניין ייערך בכ"ב-כ"ג באלול (9-10.9) בשיתוף הקונגרס היהודי עולמי והמשרד לאזרחים ותיקים וכן הוא יועלה בפתיחת מושב האו"ם.
בספרי הלימוד לא נכנסה מספיק ההיסטוריה של יהודי ערב. לא על גיבורי הרוח שלהם, ולא על הסבל והפרעות שהם עברו. (מזכ"לית ארגון יוצאי מרוקו בישראל)

ז'אן קלוד נידם, נציג משרד המשפטים הוסיף כי לפי הגדרת האו"ם פליט אינו אדם שגורש ממקום מולדתו, אלא אזרח שאינו יכול לקבל את ההגנה מהמדינה בה היו אזרח. לדבריו, "לא רק שהיהודים לא זכו להגנה - אלא הם עונו ורכושם הוחרם. קיבלנו לאחרונה מעיראק מסמכים המעידים עד כמה יהודים גורשו ועונו". מאיר כחלון, מרכז ארגוני יוצאי מדינות ערב ואיראן ציין כי "אכן בזכות ח"כ ניסים זאב קודם הנושא, אך יש לתקצב יותר את הנושא ולא במיליון ₪ בלבד. יש רצון מצוין אך המדינה לא נותנת כלים מתאימים. היום בארצות ערב מחסלים כל זכר לנוכחות היהודית, וחייבים להזדרז כי אנשים הם מבוגרים והולכים לעולמם".

משה זעפרני, ראש אשכול מורשת במשרד החינוך, הדגיש כי החל משנת 2000 הוציא המשרד לאור 12 ספרי קהילות על יהודי ערב, וכי השנה נלמדת תכנית חובה בחינוך הממלכתי על "השפעת הקמת מדינת ישראל על יהודי ערב". התכנית הוכנה ע"י יד בן צבי, בעתיד תוכנס גם לחינוך הממלכתי-דתי. ואולם דינה לוין, מזכ"לית ארגון יוצאי מרוקו בישראל טענה כי "בספרי הלימוד לא נכנסה מספיק ההיסטוריה של יהודי ערב. לא על גיבורי הרוח שלהם, ולא על הסבל והפרעות שהם עברו. פנינו למשרד החינוך, אך מה שהובטח לנו טרם בוצע עד היום".

עו"ד נילי אבן-חן מהתנועה לאיכות השלטון התלוננה כי לוקח למשרד לאזרחים ותיקים חודשים רבים לענות לפניות בעניין. "במשך עשר שנים רק לסרוק מסמכים זה לא מאמץ ראוי לשמוע, למרות החלטות ממשלה רבות בעניין, וכל יום ויום יש פחות ופחות ניצולים". לבנה זמיר, יו"ר ארגון יוצאי מצרים הוסיפה כי בהסכם השלום בין ישראל למצרים, קיים סעיף מפורש על הקמת ועדה לדיון בתביעות הדדיות, כולל השבת רכוש יהודי מצרים, אך עד היום הועדה לא הוקמה. עדנה ויינשטוק-גבאי, הקונגרס היהודי העולמי, סיפרה על קידום חקיקה בעניין ברחבי העולם, בעזרת ארגון הפרלמנטרים היהודים.

הרב אליהו עבאדי, רב קהילה ע"ש אדמונד ספרא במנהטן, נציג הקהילות הספרדיות בניו יורק ומנהל המכון ספרא ללימודים ספרדיים בישיבה-יוניברסיטי, הדגיש כי "נציבות האו"ם לפליטים כבר אישרה את יהודי ערב כפליטים, אך יש כבר 172 החלטות באו"ם למען הפליטים הערבים אך לא החלטה אחת למען הפליטים היהודים, למרות שהרכוש היהודי כולל 20,000 מייל מרובע". ח"כ ניסים זאב (ש"ס) סיפר כי היו שרים שהתנגדו להצעת החוק שלו בעניין, וכי "חמי וחמותי השאירו בעיראק חנויות, ובתים והגיעו בחוסר-כל, וצריך לממש את התביעות האלו הלכה למעשה". נציג מבקר המדינה, בועז ענר, הדגיש כי צריכה להיות למשרדי הממשלה תכנית מבצעית מסודרת מה נעשה ומתי אחרי תכנית-הניסוי.